הגשר על הנהר קוואי לא היה הופך לאתר תיירות אלמלא הסרט שהפך אותו למיתוס.
16,000 חיילי בנות הברית הועסקו כאן בעבודות כפייה, ועוד כמאה אלף עובדי כפייה אסייניים הקריבו את חייהם על מזבח בניית הגשר שהיה אמור להוות נתיב אספקה חלופי לצבא הכיבוש היפני. אל הגשר שהפך לאגדה.
תחילה מספר מילים אישיות. מעטים הם הסרטים, אם בכלל, שהשאירו בי חותם כל-כך עמוק כמו סרט המלחמה "הגשר על נהר קוואי". תמיד פיעמה בי ההרגשה, שיום אחד גם אבקר במקום הזה בטיול מאורגן לתאילנד, וכך עשיתי כ"שגייסתי" את בני למסע מרגש מבנגקוק לכיוון גבול בורמה במערבה של ממלכת תאילנד הקסומה. 60 שנה אחרי מלחמת העולם השנייה, כשאנחנו כבר במילניום חדש, הפך האתר במחוז קנצ'נבורי למוקד תיירות לתיירים משני צידי המיתרס של פעם: יפנים לצד תאילנדים - אמריקנים, בריטים, קנדים והולנדים.
הסרט עטור האוסקים של דיוויד לין מנציח כבר למעלה מ-30 שנים מיתוס - אולם העובדות בפועל בשטח היו קצת שונות. הדמות של גיבור הסרט, הקולונל ניקסון, בדמותו האגדתית של הקצין והג'נטלמן הבריטי, אלק גינס, כלל לא הייתה קיימת במציאות. גם ויליאם הולדן, המגלם בסרט את קולונל שיר, לוחם קשוח ללא חת, שברח מן המחנה וחזר מאוחר יותר כדי לפוצץ אותו, הוא תוספת הוליוודית בנאלית למשהו שכלל לא התרחש בשטח.
המציאות היתה עגומה מאוד. לא ידוע על שבוי כלשהו שהצליח להמלט ממחנה העבודה ולהגיע חי לכוחות הברית. גם אם העובדות ההיסטוריות אינן מדוייקות כל כך, הסרט ההוליוודי המרגש עם גרעין העלילה האמיתי מהווה גלעד לזכרם של 16,000 חיילי בנות הברית, שבויי המלחמה, שהועסקו בעבודות כפייה, ועוד כמאה אלף עובדי כפייה אסייניים נשכחים, שהקריבו את חייהם על מזבח בניית הגשר.
הגשר על נהר קוואי, קרוי גם בפי המקומיים "מסילת המוות".
החלטת היפנים על בניית הגשר התקבלה על רקע רצון אסטרטגי להבטיח נתיב אספקה חלופי לצבא הכיבוש היפני מכיוון בורמה. בורמה, שנכבשה על-ידי היפנים לצד מדינות נוספות במערב אסיה, היוותה עורף אסטרטגי לאחיזה היפנית בתאילנד, בעיקר לאחר שנתיבי הים של היפנים נחסמו על-ידי צוללות בעלות הברית באוקיינוס השקט.
את המסילה התחילו לבנות ב-16 לספטמבר 1942 משני כיוונים: מצד אחד, מכיוון בורמה, הוחל בבניית המסילה ממקום הקרוי THANBYUZAYAT ומצד שני מכיוון תאילנד מ-PLADUK-NONG. מהנדסים תאילנדים העריכו אז, כי נוכח תנאי השטח והתנאים הפיזיים הקשים, כולל פגעי מזג אוויר, לחות ומחלות, תימשך בניית הגשר מתאילנד לכיוון בורמה, לא פחות מחמש שנים.
בפועל, בגלל צרכי צבא הכיבוש היפני בשילוב האכזריות והנחישות של הפיקוד הצבאי היפני בתאילנד הוקם הגשר תוך 16 חודשים בלבד. שבויי המלחמה הבריטים, האמריקנים, הקנדיים וההולנדים בנו את הגשר בעבודה רצופה, קשה, אכזרית, שנמשכה כל יום במשך 18 שעות. המסילה כולה שאורכה 415 ק"מ ורוחבה מטר אחד בחלקים רבים של הדרך, עוברת ברובה בשטח תאילנד, ורק כשליש ממנה בשטח בורמה. הגשר שנבנה בין השנים 1943 ו-1942 שירת את היפנים במשך תקופה של 20 חודשים, עד שבעלות הברית הפציצו והרסו אותו בשנת 1945.
שתי המסילות, שנבנו משני צידי הגבול, חוברו לבסוף בנקודה הנמצאת 37 ק"מ מדרום למעבר שלוש הפגודות. באופן סוריאליסטי, את נסיעת הבכורה של הרכבת חנכה רכבת מלאה נשים שהובאו לצרכי החיילים היפנים ששירתו באזור.
באווירה הפסטורלית של היום באיזור הגשר קשה להתרגש ממראהו. שכן, מדובר בגשר רגיל למדי. נהר ה-KHWAE-YAI, שהוא יובל של נהר גדול יותר, העונה לשם MAH KLONG, ליד העיירה קנצ'נבורי שכבר הוזכרה. הגשר נבנה מחומרים שנדחפו לכאן מכיוון איי יאווה באינדונזיה בעיצומה של המלחמה העקובה מדם בפסיפיק.
הגשר, שהופצץ אין ספור פעמים במהלך שנת 1945, נבנה מחדש פעם נוספת אחרי המלחמה. חדי עין יבחינו בחלקים המעוגלים שנשתמרו מן הגשר המקורי. גירסתו הראשונה של הגשר, שהושלמה בפברואר 1943, היתה בנויה כולה מעץ, תואם פחות או יותר את עלילת הסרט, כאשר בפועל באפריל אותה שנה הוקם גשר נוסף מפלדה.
מי שלא נוסע במסלול לאורך תוואי המסילה לא יבין את הקשיים שהיו כרוכים בבנייתה. יוצאים מתחנת הרכבת שכוחת האל של קנצ'נבורי, שעוברת פעם ביום או יומיים, לכיוון גבול בורמה לאורך 60 ק"מ בלתי נשכחים עד העיירה נאם טוק. העלייה לרכבת היא מבצע בפני עצמו. הרכבת, שמשמשת בעיקר את המקומיים לא מזכירה בכלום את קווי הרכבת המוסדרים של אירופה וארה"ב.
כאן כל דאלים גבר. מי שחזק יעלה ראשון ואולי גם ימצא מקום ישיבה. לכל המצטרף לנסיעה לכיוון גבול בורמה מזומנת חוויה אותנטית ייחודית. נסיעה איטית של כשעתיים עם קהל ססגוני של מקומיים עמוסי סחורות, בעלי חיים וילדים. רוכלים וילדים ינסו למכור לכם פחיות קוקה קולה צוננות מדליים במחיר מגוחך כדי לשכך את גלי הזעה החמה והקרה שתגירו נוכח מזג האוויר הלח והדביק ותוואי הדרך התלול והמפחיד.
לאורך הנסיעה מקנצ'נבורי בתוואי המסילה המקורית אי-אפשר שלא לחשוב על מצוקתם וחייהם הקשים של בוני המסילה והגשר. פני הקרקע הסבוכה, המדרונות, השיפועים התלולים והפרשי הגובה המשמעותיים לאורך המסילה הצרה עד כדי מטר אחד רוחב בין סלעים, צמחיה טרופית ועצים גדולים. כל תהום, כל גשר, כל עיקול הם גלעד לעבודת הכפיים ספוגת הזיעה והסבל של בוני הגשר והמסילה.
פרוייקט כזה, אילו היה נבנה בימינו אלה, היה מוגדר כפרוייקט הנדסי מן המעלה הראשונה. לחשוב שכל זה נבנה באמצעים פרימיטיביים וכמעט בלי כלים מכניים כבדים, מעיד יותר מאלף מילים על רוחם ותעוזתם של עובדי הכפייה האומללים לצד נחישותם ואכזריותם של היפנים.
כל מי שמגיע לקנצ'נבורי בטיול מאורגן חייב לבקר בבית הקברות של חללי בנות הברית. למען האמת יש כאן שני בתי קברות כאלה. האחד נמצא מצפון לעיר קנצ'נבורי, קצת לפני הרכבת ובסמוך TOO ROAD-CHU-SANG .
בית הקברות השני נמצא מצידו השני של הנהר מה קלונג, על "היובל הקטן" הנהר KHWAE NOI.
בית הקברות בקנצ'נבורי, מקום קבורתם של 6,982 שבויים של בעלות הברית, הוא מקום מעורר כבוד והשראה, במיוחד לאור העזובה מסביב. המקום מטופח להפליא ע"י קרן פרטית שדואגת לתחזוקת האתר. בכניסה, הצמודה לכביש הראשי, מונומונט זכרון, ומיד לאחר מכן בינות לכרי דשא ירוק ניתן להלך בין הקברים במבט נוגה ופילוסופי ולהרהר על אכזריותם ואפסותם של החיים.
בית הקברות שקט, ירוק והומה אדם, בעיקר תיירים מכל העולם, כולל קבוצות של יפנים. אם אתם מגיעים לכאן בכוחות עצמכם בקשו מהתאילנדים המקומיים שיכוונו אתכם ל-SUSAAN, בתאית - בית קברות.
מי שיקדיש לסיור באתר קצת יותר זמן יוכלו גם לגלות בין הצלבים החקוקים על רוב המצבות גם קברים של לוחמים יהודים שמגן דוד חרות על קברם. בית הקברות השני CHUNG-KAI, גם הוא לחללי בנות הברית, נמצא מצידו השני של נהר המה קלונג. תמורת פרוטות ממש, ניתן לחצות את הנהר במעבורת היוצאת מן המעגן הסמוך.
ההליכה בהמשך ארוכה למדי, אולם הנוף לאורך הדרך מרשים ביותר. "הגשר על נהר קוואי" הוא בסופו של דבר המונומנט העיקרי, שהעלה את מחוז קנצ'נבורי והעיר הנושאת שם זה על מפת תאילנד. אילמלי הגשר והמורשת שהתפתחה סביבו, לא היו מוקמים כאן מוזיאון המלחמה (JEATH) ומוזיאון מלחמת העולם השנייה.
שמו של מוזיאון ה-JEATH נגזר מן האות הראשונה של המדינות שהשתתפו במלחמה באיזור: J - יפן, E - אנגליה, A - אמריקה ואוסטרליה, T - תאילנד ו-H - הולנד.
מוזיאון המלחמה בנוי בפשטות בתוך מבני במבוק המשתלבים באופן מושלם בהוויית האיזור. כל אלה נועדו להמחיש למבקרים נוטפי הזיעה, שחולמים על המלון ממוזג האוויר אליו יחזרו בהמשך היום, או לכל המאוחר לעת ערב, את תנאי מגוריהם של השבויים.
המוזיאון, האותנטי עד כאב, מצליח להעביר למבקר באופן נוקב ופשוט את הסבל, הבדידות, המחלות והעדר התקווה בה חיו, ובעיקר מתו, השבויים. חפציהם האישיים של החיילים מוצגים כאן לעיני כל ומעידים על סדר יומם ואורח חייהם.
על הקירות תלויים צילומים שצולמו על-ידי חיילים יפנים ומבקרים מזדמנים חסרי אונים, שצילמו ותיעדו לזכרון ולדראון עולם את קורות השבויים. גם ציורים של חיילי בנות הברית, שהנציחו את חייהם היומיומיים, את רזונם, את העינויים, החולי והבדידות שחוו במהלך העבודה הקשה ושנות השבי האכזריות.
מלבד הביקור במוזיאון עצמו כדאי לבלות שעה קלה על דגת נהר המה קלונג העובר בסמוך. טיול קצר בשבילים במורד הגבעה לכיוון הנהר יהיה משב רוח מרענן, תרתי משמע, אחרי הצבעים הקודרים ומצב הרוח העגמומי שמשתלט על המבקר במוזיאון.
מקום נוסף באיזור קנצ'נבורי, שקשור ב"גשר על הנהר קוואי" הוא מוזיאון מלחמת העולם השנייה. המקום המצועצע נראה מבחוץ יותר כמקדש סיני. מוזיאון המלחמה ממוקם במתחם חדש מדרום לגשר. לתצוגה בבנין הגדול והמפואר יותר אין כל קשר למלחמת העולם השנייה. בקומה התחתונה תצוגה של פסלי בודהה בסגנון בורמי ובקומות העליונות תצוגת כלי נשק תאילנדיים ודיוקנאות של מלכים מקומיים. בקומה העליונה, החמישית, מתועדים דיוקנאות של המשפחה הסינית שבנתה את המוזיאון, כולל דיוקן ענק ומרשים של מייסד השושלת.
במבנה ממול, הקטן מבין שני המבנים, צילומים ועדויות ממלחמת העולם השנייה, כלי נשק של הכובשים היפנים לצד כלים מקבילים של בנות הברית. בחזית הבניין פסלים ודיוקנאות בגדול טבעי של הדמויות הדומיננטיות הקשורות במלחמה ההיא. החל מצ'רציל, הגנרל האמריקני מק ארתור, היטלר, אבי פצצת האטום, אלברט איינשטיין, דה גול הצרפתי והקיסר היפני, הירוהיטו.
כדי להמחיש למבקרים את גודל האסון שנפל על המקומיים מוצגת בפנים המבנה תיבת זכוכית ובה 106 שלדים, שהוצאו מקבר אחים של עובדי כפיה אסיאתיים, ששילמו בחייהם על עבודתם בשירות מכונת המלחמה היפנית. המוזיאון פתוח כל יום מ-09:00 עד 16:30.
תאילנד, שנהייתה בשנים האחרונות מוקד של תיירות ישראלית, הפכה את מחוז קנצ'נבורי, לאחד ממחוזות הביקור, שכמעט אף ישראלי לא מחמיץ רק בגלל הגשר על הנהר קוואי והמונומנטים סביבו.
טיולים מאורגנים רבים, של קבוצות ישראליות מגיעים לאיזור.
העיר קנצ'נבורי נמצאת במרחק 130 ק"מ ממערב לבנגקוק, בירת תאילנד. העיר בנויה בלב ליבו של עמק ירוק שבמרכזו זורם הנהר MAE-KLONG. מסביב תפאורה של גבעות עתירות צמחיה ומטעי קני זוכר. מזג האוויר כאן קריר יותר מבבנגקוק, בעיקר בערבים, שלפעמים הם ממש נעימים.
נהר ה-MAE-KLONG חביב מאוד על המקומיים שנוהרים בהמוניהם לחופיו בחופשות סופשבוע ובחגים מקומיים. במסגרת תנופת הפיתוח שעוברת על האיזור נבנה במקום במקום גשר חדש, נוסף, שחוצה את הנהר. נבנה כאן מחלף חדש, נוסף, שחוצה את הנהר. מחלף חדש על הכביש הראשי, צפונית מזרחית לעיר, משפר את הגישה התחבורתית לעיר ולאיזור.
ההיסטוריה של קנצ'נבורי לא מתחילה בתקופת מלחמת העולם השנייה. העיר הוקמה על-ידי המלך התאילנדי, ראמה הראשון. זה ראה בעיר מעוז וקו הגנה ראשון כנגד הבורמזים המאיימים ממערב. המאחז שבנה המלך ראמה הראשון נועד למנוע פלישה של הבורמזים ממערב בנתיב שלוש הפגודות. הנתיב הטבעי בין בורמה לתאילנד, שכל כך הדאיג את המלך משמש עד היום כנתיב ההברחות הפופולרי ביותר בין תאילנד למיאנמאר - היא בורמה.
לטיול מאורגן לתאילנד
לטיולים מאורגנים נוספים לאסיה
כל הזכויות שמורות לפגסוס ישראל בע"מ
ט.ל.ח