הכלכלה הרוסית נשענת על משאבי הנפט והגז של המדינה מזה שנים. בשנות ההפרטה המואצת שאחרי התפרקות הגוש הסובייטי, עברה השליטה במשאבים אלה מידי המדינה לידי יזמים נמרצים שהפכו מיליארדרים. ואולם בשנים האחרונות דאגו השלטונות להחזיר אותה לידיהם. על כלכלה, נפט וכל השאר ניתן לשמוע וללמוד המון גם במהלך טיול מאורגן לרוסיה.
החוק הכי פשוט בכלכלה אומר שכדי להכניס כסף זר למדינה היא צריכה לפתוח את עצמה להשקעות זרות. ככל שיותר כסף ופחות כסף יוצא, נשאר במדינה יותר כסף שניתן להשקיע בתשתיות, בפיתוח, במחקר, בבריאות, בחינוך ובביטחון. עם זאת, החוק הכי פשוט באקולוגיה אומר שככל שהמערכת מורכבת ממספר רב יותר של משתנים יציבים כך המערכת תהיה יציבה יותר - כי השפעתו של כל גורם תהיה קטנה והמערכת לא תהיה תלויה בו.
רוסיה מהווה פרדוקס מול שני חוקים אלה. מצד אחד, היא אחת מהיצואניות הגדולות בעולם של גז ונפט, ההון הנכנס בתמורה למשאבים אלה הוא עצום ומספיק כדי לקיים את המדינה. מצד שני, רוסיה לא עושה מאמצים לייצר מקורות הכנסה נוספים והכלכלה שלה תלויה בשני משאבי טבע בלבד, שערכם עלול להשתנות בכל רגע נתון.
לרוסיה מסורת ארוכת שנים של שליטים חזקים, לעתים אכזריים, שפעלו אולי מאהבת המדינה אך גם מאהבת הכוח והשלטון. אופיים הייחודי של השלטון ברוסיה והפוליטיקה הפנימית שלה השפיע, כמובן על הכלכלה הרוסית. כלכלה ריכוזית, המנוהלת ברובה על ידי מונופולי ענק, היקפי שחיתות גדולים ואינפלציה מפלצתית היו חלק מהבעיות איתן התמודדה רוסיה בעת המודרנית.
ב-1991, שנת ההתרסקות של הגוש הסובייטי והתפרקות ברית המועצות, הוגדר מצבה הכלכלי של רוסיה כ"קטסטרופה" – נפילה חדה בתמ"ג, גרעון תקציבי עצום, היעדר רזרבות מטבע חוץ ואינפלציה משתוללת. הסיבות לכך היו התעשייה הבלתי תחרותית, אובדן שוקי הגוש הסובייטי לשעבר, היעדר יכולת להמשיך ולתמוך במגזר החקלאי, העדר תשתית עסקית חלופית לשלטון הכלכלי הריכוזי והתנגדות הממסד הקיים לביצוע רפורמות. המאמצים לשלב את רוסיה בכלכלה העולמית, ולערוך שינויים מבניים טורפדו על ידי קבוצות כוח וביניהם האוליגרכים.
בשלב זה התחוללה ברוסיה הפרטה מואצת של משאבים לידיים פרטיות. ברוסיה החדשה נוצרו הזדמנויות כלכליות חדשות ואלו היו זמינות בעיקר למקורבים לשלטון שהיו בעלי חושים מחודדים. אחד מהם הוא מיכאיל חודורקובסקי, שהצליח - בשורה של החלטות כלכליות נכונות ומתוחכמות ובתוך שנים ספורות - להשתלט על אישורי השאיבה של שדות נפט עצומים בסיביר, והפך לאחד מעשירי עולם.
אבל חודורקובסקי תמך במפלגות האופוזיציה וזוהה עם האיום הפוליטי הגדול ביותר על פוטין. באופן מפתיע, באותה תקופה ממש התגלו אצלו בעיות קשות של ניהול המיסים והא נשלח לשנים ארוכות בכלא. כיום חי חודורובסקי בלונדון, ומאז אין בעיות בניהול המיסים של החברה והוא גם אינו מהווה איום על שלטון היחיד של פוטין ברוסיה.
בעקבות פרשת חודורובסקי הבין פוטין שהפרטת משאבי המדינה לידי אוליגרכים היא בעייתית, והתחיל תהליך ארוך שנמשך עד היום על מנת להשיב למדינה את השליטה במשאבים הטבעיים שלה. בתחילה היה נראה שפוטין אכן מייצב את המדינה, מחזיר לה את משאביה הטבעיים ומחלק את העוגה בצורה יותר נכונה. אך עם השנים, הבינו מתנגדיו שהוא פשוט מעביר את השליטה לידי מקורביו בשלטון וצצות טענות לפיהן כלכלת רוסיה לא יכולה להישען על הנפט והגז לבדם.
כל ניתוח של יחסי החוץ של רוסיה חייב להתקיים בראי התנודות העולמיות במחירי הנפט. במרץ 2014, לדוגמא, החליטה רוסיה להכניס כוחות צבאיים לאי קרים ולאיים על יציבות אירופה והעולם כולו. מומחים טוענים כי המהלך נבע מהחשש של רוסיה לאבד את תלותה של אוקראינה בנפט הרוסי. אבל בתגובה הטילו מדינות המערב סנקציות על רוסיה, סנקציות שעצרו את השינוי הטכנולוגי שהשוק הרוסי היה זקוק לו כל כך. מחירי הנפט ירדו כתגובה ופוטין נאלץ לחשב מסלול מחדש.
טיול מאורגן לרוסיה
כל הזכויות שמורות לפגסוס ישראל בע"מ
ט.ל.ח