עבודה בלי הפסקה, צפיפות אוכלוסין, גורדי שחקים ורעידות אדמה. אבל גם עצי דובדבן פורחים, גנים מטופחים ומקדשים עתיקים
בירת יפן מושכת תרמילאים צעירים מחד ואנשי עסקים וגם יותר ויותר תיירים בטיול מאורגן ליפן . סוד הקסם המזרחי.
מנקודת מבט ישראלית - טוקיו היא עיר של קצוות. מחד נוסעים לכאן אנשי עסקים מדופלמים בעלי חשבון הוצאות פתוח ומאידך היא מושכת צעירים שאחרי צבא. שמם של הישראלים יצא כאן למרחוק. את אנשי העסקים מקבלים בזרועות פתוחות ואת הצעירים מקבלים בחשדנות גלוייה, עד כדי-כך שהצגת דרכון ישראלי בביקורת הגבולות בשדה התעופה מלווה במבט נוקב וארוך ולעיתים קרובות גם בחותמת איסור כניסה מיידית.
בירת יפן מבוקרת מאוד, בטח כחלק מטיול מאורגן ליפן. רבים מהאנשים שהתנסו בטיול מאורגן לסין, בעתיד בחרו לעשות זאת גם ביפן.
טוקיו היא עיר של עבודה בלי הפסקה. לא אחת ניתן לשמוע על יפנים שהתמכרו לעבודה עד כדי הרס עצמי. היפנים כל-כך רציניים ביחס למקום עבודתם שגם שביתת רכבות, לדוגמא, שמשבשת את אורח החיים בטוקיו, אינה סיבה להיעדרות מן העבודה. מספרים כי בשביתת הרכבת התחתית, שהיתה כאן לפני שנים, נהרו אלפי יפנים למקום עבודתם לאורך מינהרת המסילה ברגל ויצאו לרחוב מהתחנה בה הם מורגלים לצאת כל בוקר לעבודה.
טוקיו היא אחת הערים היותר מאוכלסות בעולם. חיים בה יותר מ -18 מיליון תושבים שהם כ-10% מכלל אוכלוסיית יפן. כאן, באי הונשו שלחופי האוקינוס השקט, מרוכזים חיי הכלכלה, הפוליטיקה, החברה והתרבות כשטוקיו משמשת להם וליפן כולה כחלון ראווה. העיר משתרעת על פני שטח של כ-2,000 קמ"ר.
מאז נוסדה, במאה ה-12, ועד שהפכה ב-1599 לבירה המחוזית של השוגון, לא נחשבה טוקיו יותר מכל כפר דייגים אחר ברחבי יפן. כעיר מחוז, שנקראה EDO היא שימשה כמעוז קדמי לכוחות מגן שנועדו להדוף פלישה של זרים. כבר בשנת 1705 גרו בעיר יותר ממיליון תושבים. בשנת 1868 הפך הכפר לעיר, ובמקביל שינה את שמו לטוקיו. באותה עת ערך הקיסר שינויים חשובים ביפן ובין השאר ביטל את מעמד הבירה של קיוטו, והפך את טוקיו לבירה.
מאז היווסדה, ידעה טוקיו אסונות רבים - רעידות אדמה ושריפות ענק. אלה כילו חלקים רבים ממנה, אך העיר תמיד הצליחה להשתקם ואף לגדול. שלושה אירועים קשים המיוחד נרשמו בעברה של טוקיו: בשנת 1707 נשרפה טוקיו כליל מהתפרצות הר געש פוג'י. בשנת 1923 חרבה העיר פעם נוספת בשל רעידת אדמה מחרידה, שגרמה למותם של 140 אלף איש. בשנת 1945 במהלך ההפצצות שהביאו לסיום מלחמת העולם השנייה, חרבה טוקיו בפעם השלישית. למרות ההרס, ובסיוע אמריקני מאסיבי, שוקמה העיר פעם נוספת והפכה למעצמה אדירה ששלחה את טויוטה, ניסן, הונדה, טושיבה, סאניו, סוני ועוד להיטי צריכה לכבוש את העולם.
מורה נבוכים
טוקיו של היום בנוייה לגובה. גודשים אותה גדלים של בטון וזכוכית ויוקר המחייה בה הוא הגבוה בעולם. הסקר השנתי של ה"אקונומיסט" קובע כל שנה כי היא העיר היקרה בעולם. במחיר של שבוע בבנגקוק ניתן לשהות לילה, מאקסימום שני לילות בטוקיו בטיול מאורגן ליפן. טוקיו יקרה לכולם, גם למקומיים ובעיקר לזרים המופתעים מכוחו של המטבע המקומי. מונית משדה התעופה למרכז העיר יכולה לעלות 100-150 דולר.
מזג-האוויר בטוקיו מאוזן, ללא תנודות קיצוניות של טמפרטורות, ועם ארבע עונות שנה ברורות. עונת הגשמים היא בין מחצית יוני לאמצע יולי. בחודשים ספטמבר ואוקטובר אפשר לצפות לסופות טייפון.
ישראלי שמגיע לטוקיו בפעם הראשונה יופתע מרמתו הבינונית של שדה התעופה. המיתוס של העוצמה הכלכלית היפנית מתפוגג מול המציאות האפורה והמאכזבת של שדה התעופה. אבל נריטה הוא כרטיס ביקור לא אופייני למה שתראו בעיר. התנועה משדה התעופה של טוקיו לכיוון העיר כל-כך כבדה, שאפשר להיתקע בפקק תנועה שנמשך לעיתים ארבע שעות משדה התעופה למרכז העיר.
מי שיבקשו לנסוע במונית מן השדה לעיר - ראו הוזהרתם - זה יהיה יקר. מרבית נהגי המוניות לא שולטים בשפה האנגלית, לפיכך, חובה להראות כרטיס ביקור של המלון בצירוף הכתובת המלאה. משדה התעופה של נריטה ניתן לנסוע גם ב-Airport Limousine - אוטובוס מפואר שיוצא כל 5-10 דקות לכיוון העיר. המקומות שמורים, וניתן גם להזמין מקום חודש מראש. ניתן להגיע לעיר גם ברכבת - משך הנסיעה בין 55 ל-90 דקות. מבחינת הנוחיות אין כמו הטיול המאורגן ליפן.
בטוקיו מומלץ להימנע, אם אפשר, מנסיעה בשעות העומס. במקומות צפופים כמו הרכבת התחתית היפנים דוחפים ללא רחם. ברכבת התחתית מועסקים במשרה מלאה אנשים שכל תפקידם לדחוף ולדחוס עוד נוסעים אל תוך הקרונות. הרכבות מגיעות מדי חצי דקה - ואם לא הצלחת להידחס הפעם, בפעם הבאה כבר תהיה בתוך הקרון.
מוניות ניתן להשיג ליד בתי-המלון, בתחנות ובאזורי המסחר המרכזיים. נורה אדומה בחלון הקדמי מצביעה כי המונית פנוייה להסעה. נורה ירוקה פירושה תפוס. הדלתות האחוריות של המוניות נפתחות אוטומטית על-ידי הנהג. בין השעות 11:00 בלילה ל-5:00 בבוקר גובים תוספת של 30% על מחיר המונה.
גם נהגים מקצועיים מתקשים לאתר כתובת בטוקיו, ולפיכך, אין לכעוס על נהג הנעזר בעוברי אורח. מומלץ להמנע משימוש בקווי אוטובוס מקומיים ללא מלווה מקומי. השילוט באוטובוסים ושמות התחנות - ביפנית בלבד. רשת הרכבות והרכבת התחתית של טוקיו יוצרים מערכת תחבורתית מהירה, יעילה ובטוחה, המכסה את כל העיר. הרכבות פועלות משעות הבוקר המוקדמות ועד לחצות הלילה.
מרבית עריה של יפן, ובכלל זה טוקיו, אינן בנויות לפי תוכנית מיתאר מסודרת. ברחובות רבים אין שלט הנושא את שם הרחוב בכתב לטיני. יתרה מזו, כאילו אין די קשיים בזיהוי הכתובות, מספרי הבתים אינם עוקבים. בשכונות ניתן למצוא את מפת האזור בפינות הרחובות אך אלה כתובות ביפנית בלבד. תחנות משטרה שכונתיות המכונות Koban פרוסות בכל אזור. ניתן לבקש עזרה במקרה של טעות בניווט בתחנה כזו. בשל קושי בתקשורת בין השוטר לתייר, יעדיף לפעמים השוטר להראות לשואל אישית את הדרך ליעדו ובהזדמנות זו לתרגל קמעא את האנגלית הבסיסית שבפיו.
בנוסף לבתי-מלון בסטנדרט מערבי כמו הילטון, מריוט, שרתון, הולידיי אין, ואחרים, מקובלים ביפן בתי המלון המסורתיים המכונים Royokan. יפנים רבים, גם אנשי עסקים, יעדיפו את מחצלת הקש והסגנון היפני כולל רחצה משותפת במקלחת במסדרון. אלה אינם בתי-מלון זולים, אך הם מומלצים למי שמבקשים להתנסות בחוויה המקומית.
טעמים אחרים
האוכל היפני לא יהיה ערב לחיכו של כל אדם. למרות שהמטבח היפני נחשב למעולה, למתחילים מומלץ להתחיל את ההיכרות בהדרגה, ולנסות קודם כל טמפורה או סוקיאקי. המומחים ימשיכו בסושי או סשימי. ככלל, האוכל היפני בלתי מתובל ועלול להיות תפל לטעמו של איש המערב. האוכל תמיד טרי ואסתטי, שכן היפנים מייחסים לצורת ההגשה חשיבות מרובה.
טמפורה הם מאכלי ים או ירקות המטוגנים בשמן עמוק עם בליל ירקות. סוקיאקי הוא בשר וירקות המבושלים בשמן רותח ליד השולחן כשהם טבולים בביצה. סושי וסשימי הם דגים לא מבושלים - עם או בלי אורז. יקיטרי הוא בשר צלוי על גחלים. האכילה נעשית בעזרת מקלות אכילה.
מסעדות בסגנון יפני מסורתי פתוחות כל יום עד השעה 10:00 בלילה. מסעדות מערביות פתוחות עד שעות מאוחרות יותר. למי שלא מתכוונים להמר בנושא האוכל, נציין כי מזללות של מקדונלדס', ברגר-קינג ואחרות פזורות בכל פינה. למי שמעוניינים, בטיול ליפן, ניתן לקבל מזון כשר במרכז הקהילה היהודית של טוקיו בלילות שבת אחרי התפילה. חובה להזמין מראש.
שווה לראות
פריחת הדובדבן היא אחת החוויות היפות בטוקיו בטיול מאורגן ליפן. צפייה בפריחת עצי הדובדבן בשלהי חודש אפריל היא אטרקציית חובה לתיירים.
בין יתר האטרקציות של טוקיו, נמנה את: Meiji Shrine - מקדש מרשים מאוד המוקדש כולו לקיסר Meji, שזכה לתואר אבי יפן המודרנית. הארמון המלכותי המוקף תעלה פתוח לקהל פעמיים בשנה: ב-2 בינואר וב-29 באפריל.
Asakusa Kannon - מקדש עתיק שהוא אחד מסמליה של טוקיו.
מקדש Sengakuji - מקדש צנוע המוקדש לאציל Asano ול-47 הסמוראים שהתאבדו בשנת 1702. מקדש Zojoji מפורסם בשל פסל הבודהה השחור שהיה שייך לשוגון Tokugawa.
מקדש חדש יחסית הוא Yasukuni, הבנוי בסגנון אדריכלות של שינטו ומוקדש למתי האומה.
לצידה של טוקיו ההיסטורית משתרעת טוקיו המודרנית, על גורדי השחקים והטכנולוגיה האולטרה-מודרנית. בבניין Sunshine Building 60 קומות, ממוקמת המעלית המהירה בעולם, המביאה אותנו תוך 35 שניות אל מרומי הקומה ה-60.
בין האתרים של טוקיו כדאי לראות את: National Space Tokyo Ginza Axess - אולם תצוגה ענק למכשירי חשמל חדישים לערכות אודיו/וידאו. פתוח לקהל כל יום, למעט ימי שני, בין השעות 11:00 ל-19:00.
כך גם ב-Hitachi Young Plaza - אולם ענק עם החידושים האחרונים בתחומי המחשבים האישיים ומשחקי המחשב. וכך גם אולם התצוגה של NEC.
ב-Nissan Gallery התצוגה של כל החידושים בתחום המכוניות. המחשב האישי במקום מאפשר למבקר לתכנן את מכונית חלומותיו, מדגמי ניבאן. ואם תרדו בתחנת גינזה, מחכה אולם התצוגה של סוני.
ב-Tokyo Tower - הכפיל של מגדל אייפל בפריז, אבל כמו ביפן, גדול יותר ומרשים יותר מן האורגינל. זהו המגדל הגדול בעולם והתצפית מרהיבה.
לחובבי השווקים נמליץ על שוק Ameyoko באזור שבין תחנות הרכבת Umeo ו-Okachimchi נמצא שוק גדול בו ניתן לרכוש כמעט כל דבר בזול - יחסית לטוקיו.
Takeshita Dori הוא רחוב צר בין תחנות הרכבת Harajoku ו-Meiji dori. הרחוב גדוש בבוטיקים המציגים אופנה חדשנית לצעירים. בימי ראשון הראשון והרביעי של כל חודש, נמכרים במקדש Togo מוצרים של יפן האותנטית. שווקים מתקיימים בימי ראשון בשבוע השני בחודש, ליד מקדש Nogi הסמוך ל-Roppongi. שוק הדגים של Tsukiji משרת את מיליוני תושבי טוקיו. כדי לראות את המחזה המדהים, יש לקום ב-4 בבוקר, לצאת לשוק המבהיק בנקיונו ולחזות במספר אינסופי של אנשים ודגים.
ברגל ניתן לטייל באזור גינזה ובארמון המלכותי. זהו אזור חנויות ההיי-טק ואולמות התצוגה. הוא קרוב לתיאטראות של אזור Hibiya ומשם דרך הארמון המלכותי הסגור למבקרים - לכיכר ולגשר Nijubashi ולגן המזרחי. גולת הכותרת באזור הוא גן Uemo Park. גן שהוא תערובת של תרבות, אמנות, היסטוריה ויופי טבעי. במקום גם מוזיאון, ושיחזור של האזור כפי שהיה לפני רעידת האדמה של 1923.
אזור Asakusa - עם המקדש במרכזו - מאפיין את העיר העתיקה.
אזור Shinjuku - מתחלק למזרח ומערב. במזרח - בתי עסק, קהל רב, בתי קולנוע ומזללות. במערב - אזור לטיול רגלי, שדרות רחבות והתצפית על גורדי השחקים.
ביציאה הצפונית של תחנת Shibuya מצוי פזל של כלב. המקום הפך לנקודת מפגש לסטודנטים ולצעירים. כאן גם ממוקמים מוזיאון הטבק והמלח ובנין שירות השידור היפני NHK.
אזור Ikebukuro הוא אזור בתי הכלבו, חנויות של "מציאות" ורוכלים. כאן גם ממוקמים Sunshine City האקווריום והמוזיאון למזרח הקדום. בפארק Rikyu Hama בית המגורים של המשפחה המלכותית ומזרקה מפורסמת. פארק Hibiya ממוקם מול הארמון המלכותי ויש בו שילוב סגנונות יפני ומערבי. בגן קיוסומי אוסף של כעשרת אלפים דגי קרפיון. סביב הבריכה סלעים מכל מחוזות יפן.
הגן הלאומי Shinjuju Gyoen נתרם לעיר על-ידי המשפחה המלכותית. באביב פורח כאן הדובדבן, בסתיו פורחת כאן הכריזנטמה. בפארק Yoyogi מרוכזים הבניינים האולימפיים ואיצטדיון Tange המפורסם.
סיורים ליום אחד מטוקיו ניתן לעשות לאזור המקדשים Nikko.
Kakakura היא עיר עתיקה בה 65 ארמונות ו-91 מקדשים. הפסל הענק של בודהה נחשב ליפה ביותר בעולם.
ב-Hakone - אזור הררי מרשים שבמרכזו אגם. במקום מוזיאון פסלים פתוח ומיטב יצירות אמני העולם.
לטיולים המאורגנים ליפן
כל הזכויות שמורות לפגסוס תיירות ונסיעות
ט.ל.ח