האגדה היוונית מספרת על ממלכת נשים, כולן לוחמות וכולן שונאות גברים. האמזונות.חבורת הנשים התגוררה בהרים ומידי פעם הן הגיחו ממקום מגוריהן ותקפו את יושבי הערים היווניות . הנשים לחמו ברכיבה כשהן יורות חיצים ומכות בגרזינים.
תזאוס מלך אתונה יצא למערכה נגד הנשים הלוחמות וחטף מהן את מלכתן היפוליטה. הבן שילדה לו נקרא בשם היפוליטוס. האמזונות לא ויתרו בנקל על מלכתם השבויה ויצאו לקרב לשחררה. הן פלשו לחבל אתיקה אולם את אתונה הבירה לא הצליחו לכבוש והובסו. האמזונות נזכרות פעם נוספת במלחמת טרויה ומלכתן החדשה נהרגה בידי הגיבור המיתולוגי אכילס. שביכה מרות את מות האשה הצעירה והנאה.
איך אם כן נדדו אותן לוחמות נועזות מארצן והגיעו עד לנהר הגדול בעולם הזורם אלפי קילומטרים ממולדתן? מסתבר כי שם הנהר דבק בו בטעות. האינדיאנים ילידי האזור כינו אותו בשם אמסונו, משמעות השם בשפתם :המית ענני המים. סייר ספרדי , אורלינה שמו, ששט במעלה הנהר פירש את השם כאמזונס משום שסבר כי האינדינים בהם נלחם ושיירו לעברו חיצים מהחוף הטעו אותו לחשוב שהוא נלחם בנשים חיילות.
טיול לאגן האמזונס שהנהר הארוך בתבל- 6,5 אלף קילומטרים- מפלס בו דרך אל האוקינוס האטלנטי, הוא מוקד משיכה לתיירים שוחרי הטבע. מקורות הנהר הם בהרי האנדים בפרו. הנהר זורם במהירות של 2.5 ק"מ לשעה וסוחף עימו סחופת עצומה שצובעת את המים בגוון אפור- צהוב. רוחב השפך עצמו- 320 ק"מ. נקודת המפגש בין מי האמזונס למי נהר השחור "ריו נגרו" יוצרת קו של מים שחורים נמהלים בצהובים - אפורים שנמשך לאורך קילומטרים. מחזה נדיר שאין להחמיצו! בטיול מאורגן לדרום אמריקה.
יערות האמזונס מהווים את הריכוז הגדול בעולם של עצי יער רחבי עלים. הגיוון אדיר וסוגי העצים מרובים. ויוצרים מעין אפיריון. מקום נכבד שמור לשרכים ולטחבים שחיים בסימביוזה עם עצי היער. בתים רבים בברזיל ומחוצה לה מתהדרים בעץ המהגוני היקר עץ .נפוץ שם מאד והוא בחברה טובה של עצי שיטה , ערבה. עץ נפוץ אחר שירד מגדלתו המסחרית הוא הקאוצ'וק, עץ הגומי. העצים הצפופים מכונים "יערות הגשם" המשווני. הם צומחים בגושי ענק.ירוקי עד. רק מעט אור שמש חודר אליהם. הגובה מדהים- עשרות מטרים. שיחי ליאנות נאחזים בגזעים ועוטפים- לופתים אותם בטבעות ירוקות. ישנם גם צמחי רעל שהאינדינים הפיקו מהם רעל קטלני בו משחו את ראשי חיציהם. הטמפרטורה באמזונס יציבה כל עונות השנה ונעה בין 27 ל-29 מעלות והלחות,מה יש לדבר, עצומה. הרי אנחנו באיזור טרופי- משווני..בשנים האחרונות תכניות פיתוח גורמות לבירוא היערות. בחלקות שבוראו מגדלים סויה,דגנים, תירס, מניוק , אורז ונוטעים עצי פרי. העץ הולך לתעשייה.
עליתו ונפילתו של עץ הגומי, הקואוצ'וק
סגולותיו של הקאוצ'וק,"העץ הבוכה" בשפת האינדינים היו ידועות לילידים במשך דורות רבים. הם נהגו לפצוע את גזע העץ בסכין, אספו את הנוזל דמוי החלב שניגר ממנו ומשנקרש עשו ממנו כלים מונעי חדירת מים ואפילו נעליים. האדם הלבן מיהר לנצל את התגלית. תחילה הפיק נעליים ששווקו לארצות הברית. אלא שנעליים אלה היו קשות, ובקיץ דביקות. המדענים מצאו דרכים להפוך את הצמג לגמיש יותר באמצעות תהליך שנקרא וולקניזציה ועד מהרה נפתח דף חדש בהיסטוריה של עץ הגומי עם התרחבות תעשיית המכוניות והצורך בצמיגים. הבהלה לגומי הזניקה רודפי בצע שבאו לחפש את העץ שופע החלב. הם רתמו לשם כך את הילידים ועימם רבבות פועלים שזרמו לאגן הנהר. בראשית המאה העשרים שקק האזור הנידח הזה חיים. תעשיית הצמיגים גילתה את תכונותיו והביקוש הרקיע שחקים. הסוחרים התעשרו. הם הקימו על גדת הנהר ריו נגרו עיר שלמה ,מנאוס שמה. מנאוס מרוחקת 1600 קילומטרים משפך האמזונס לים . ספינות ואניות פוקדות אותה לעיתם מזומנות.
את המעגן תכנן עבורם גוסטב אייפל. הרציפים הצפים שלו עלו וירדו על פי מפלס המים. מההכנסות הגדולות שזרמו לכיסיהם הם בנו ארמונות שיש שיובא ממרחקים. בתי מרזח ובתי עינוגים צמחו כפטריות לאחר גשם.. אפילו אופרה מפוארת הוקמה ומיטב אמני אירופה ביניהם הזמר אנריקו קרוזו הוזמנו לבדר את התושבים. את עבודות הפרך של איסוף הנוזל עשו למענם פועלים נבערים שנוצלו עד כלות, אלא שתור הזהב לא נמשך לנצח. זרעים ושתילים של עץ הגומי הוברחו למזרח אסיה. המונופול נשבר והתחרות מוטטה את בירת האמזונס. תושבים התרוששו ונטשו., ארמונות השיש התכסו בצמחיית הגו'נגל והעיר התוססת נידונה לעזובה.
בשנים האחרונות היתה למנאוס עדנה. ביזמת הממשלה הוקמו בה מפעלי הי.טק ,הרכבת מכוניות ואלקטרוניקה והעיר הוכרזה כחופשית ממכס. בשדה התעופה נוחתים כל יום עשרות מטוסים ופולטים המוני תיירים שממלאים את המלונות ומחזירים את דופק החיים.
. האמזונס ויובליו מהווים רשת מסועפת של תחבורה של דרכי מים. יזמי התיירות ניצלו זאת והקימו במרחק של מספר שעות הפלגה ממנאוס אקו – פארקים. התייר נהנה מהטבע , מטיל בג'ונגל בעזרת מדריך מצוייד במצ'טה ופוגש באינדינים שעורכים עבורו מצגת פולקלור. גן עדן לחובבי אקולוגיה ואקזוטיקה.
עולם החי עשיר בקופים ונחשי ענק.תנינים צבי ענק, יגואר מטרת ציידים חומדי פרווה. מגוון עצום של בעלי כנף. התוכים הצבעוניים "התקלקלו" ושעה שהאורחים סועדים בחוץ, הם עטים על הצלחות והופכים שותפים לא קרואים לסעודה. במים - דגי הפיראניה נשכנים וממעל- שפע של פרפרים. המטיילים שלנו, גם אם אינם דייגים מנוסים, משליכים חכות עם פתיון ומצליחים ללכוד פיראניות האמזונס מבורך בדגים ויש זן שמגיע עד לשני מטרים אורך ומשקלו כמאה ק"ג.
חוויה לילית היא ציד של בן משפחת התנין הנקרא קיימאן. עם חשכה מזומנים האורחים לעלות לסירות. שייטים מנוסים מצויידים בפנסים מאירים את סבך גדות הנהר.עם טיפת מזל, הם מזנקים למים ומביאים את היבול- קיימאן צעיר לתשואות הקהל.
אגן האמזונס נבחר להיות בין שבעת פלאי עולם הטבע. האזור הוא בית חרושת ענקי לחמצן שמחצית תבל נהנית ממנו . לכן יש להגן עליו מפני מכרסמים המהלכים על שתיים.
אל ארץ מפלי מים- האיגואסו
האיגואסו היא פנינה יקרה השמורה לה לברזיל, אותה היא חולקת עם שכנתה ארגנטינה. בעולם כולו ישנם שלושה אשדות: הניאגרה בגבול קנדה- ארצות הברית, ויקטוריה שבין זמביה לזימבבאוה וכאמור ,האיגואסו. מהו סוד קסמו של האתר הזה בטיול מאורגן לדרום אמריקה, שגם הוא כאמזונס, הוכתר כאחד משבעת פלאי עולם הטבע?.
טוב מראה עיניים מהלך נפש. כל מה שנכתב וייכתב, יצולם ויוסרט, אינו דומה למראות הנפלאים המתגלים לעיני המטייל. ננסה לשרטט כמה קווים לפלא זה.
עשרות מפלים מרהיבים גולשים ממצוקי האפיק ומסתיימים בסלעים דמויי פרסה רחבה. בשפת האינדיאנים ילידי המקום הם נקראים איגואסו שמשמעו :מים גדולים ואמנם כאלה הם. יותר מ-80% מקורם בגדה הארגנטינאית. שבילים סלולים ואפילו רכבת ילדים מוליכים את המטיילים ממפל אחד למשנהו. השיא, הפרסה נקראת :גרגנטה דל דיאבלו ( גרון השטן). השם נובע לפי אחת הגירסאות מכך שהציפורים שחגות מעל המפל הסואן נעלמות לפתע. מסתבר שבמעופן הן צדות יתושים וצונחות לקרקעית כדי לעלות שוב ושוב.
שביל נוח בנוי רשתות ברזל מוביל לגרון ואל תצפו לשוב ממנו בחזרה יבשים. המים מתרסקים לערוץ העמוק בקול רעם בלתי פוסק. למטיילי פגסוס מזומנת הרפתקה חוויתית. שיט בסירות ממונעות "זודיאק" ממש למרגלות המפלים השוצפים. חוויה מסעירה, בלתי נשכחת וכמובן רטובה.
אין להסתפק בחצי אחד. הצד הברזילאי חזותי יותר. מכל פינה במסלול שחוצה סבך יער סוב -טרופי עבות נשקפים המפלים שמנגד בכל יפים. מחזה ייחודי מרהיב ומלהיב שאת זכרונו תישאו עמכם עוד ימים רבים.
ואם לא די בפלאי הטבע מצפה לנו פלא מעשי ידי אדם. סכר איטייפו הענק שעל נהר פאראנה. משמעות השם: שירת הסלעים. מפעל משותף לברזיל ולפרגגוואי להפקת חשמל הידרו אלקטרי שעליו גאוותן. הסכר שאורכו 8 ק"מ יצר אגם מלאכותי רחב מימדים שאניות טיולים משייטות בו. והרי לכם שני פלאי עולם – טבע וטכנולוגיה- במקום אחד.
