קרנבל המסכות המרהיב בוונציה הוא חגיגה קסומה ומסתורית. יש המשערים כי שורשיה נטועים עוד בימי הביניים, במהלך המאה העשירית לספירה.
ונציה, הממוקמת בצפון מזרח איטליה, מפורסמת בזכות התעלות במרכזן היא יושבת, אשר נוצרו בשל תופעות גיאולוגיות וקרקע ייחודית. התעלות מעניקות לעיר נופך רומנטי מיוחד ופסטיבל המסכות מוסיף לה צבע, קסם ומסתורין. כל שנה במשך עשרה ימים במהלך חודש פברואר ונציה מתמלאת בשמחת בני המקום ובתיירים רבים הבאים לטיול מאורגן באיטליה, אלו וגם אלו חוגגים את פסטיבל המסכות המפורסם. נשפים, מופעים ומופעי רחוב, מסיבות, מוזיקה, הרבה צבע וכמובן תחפושות מדהימות שלא תראו באף מקום בעולם, כל אלה מוציאים את כל העיר לרחובות לחגיגות בלי הפסקה, ללא התחשבות במזג האוויר.
אחד הדברים היפים והמעניינים בטיול מאורגן באיטליה לפסטיבל בוונציה הוא הרעיון שהחגיגה היא בעיקר ספונטנית. יש הרבה אירועים לא זולים כלל ואף לוח אירועים מפורט וגדול, אבל לצד זה, ישנם כאלו הטוענים שהדבר היפה ביותר בפסטיבל היא חווית ההתנסות וההתרשמות, הטיול ברחובות הציוריים וספיגת האווירה הססגונית והשמחה ברחובות העיר. אם תרצו, זה אירוע עם כוס קפה בו אתה מתבונן בעולם מתחפש ועובר לידך. כמו תיאטרון, רק שהעיר היא הקהל ורחובותיה במה.
מאחר והעיקר הוא הספונטניות, הוונציאנים יוצאים לרחוב על מנת להיות הכי מחופשים שרק אפשר. מתחת לפני השטח יש תחרות מסתורית, מי יצליח לחשוב על התחפושת הכי גדולה, הזויה, זו שתמשוך את כל העיניים. הקרנבל הוא אישור להשתולל ולפרוק כל עול, לצאת ולשמוח, לחגוג ולהתפרק בלי סיבה מיוחדת והרי מי מאתנו לא צריך קצת להשתטות קצת לפעמים?
טיול לאיטליה לקרנבל המסכות בוונציה ידוע בכל העולם, ומי שהשתתף בו מדווח על חוויה בלתי נשכחת. אם תעשו סקר קטן תגלו שיש רק שתי תשובות , או "בוודאי, היינו שם" או "אנחנו חייבים להיות שם". מאחר ועוד מילדות כולנו שמענו על הפסטיבל המרהיב, עם השנים הוא תפס נפח מיתולוגי ואלמותי ממש.
איך פסטיבל נולד
הפעם הראשונה בה נחגג הפסטיבל בצורתו הזו היא כנראה במהלך המאה ה-10. המסורת המקומית והצנועה הפכה להיות רשמית וגרנדיוזית רק בתקופת הרנסנאס, אז ידעה איטליה כולה פריחה תרבותית עצומה שהושפעה מהכנסייה. אחד המוקדים העיקריים שהושפעו מכך הייתה הכנסייה הוונציאנית ובעקבותיה גם העיר ונציה עצמה. הפריחה התרבותית לא פסחה על הקרנבל המסורתי שהפך להיות אדיר במימדיו. בתחילת המאה ה-19, נפוליאון, שאף פעם לא אהב שחוגגים משהו שאינו לכבודו, ביטל את החגיגות לחלוטין והן חזרו ובגדול רק לקראת סוף המאה ה – 20.
כמה שנים לאחר חזרתו לבמת התיירות העולמית התפתח הפסטיבל לממד בלתי צפוי, עד כדי כך שיש כאלו המתנגדים כיום לחג המתוקשר והגלובלי בגודלו העכשווי מאחר והוא מסמל בעיניהם מסחריות וחוסר אותנטיות. מספר התיירים גדל מאוד, העיר, שהיא קסומה גם ללא קשר לפסטיבל, התפתחה ועם זאת גם כמות האירועים והמופעים.
התזמון אגב הוא כנראה לא מקרי ויתכן כי הוא קשור לימים המשמעותיים יותר שלפני חג הפסחא אצל הנצרות.
הקשר בין תזמון הקרנבל לימי "כפרת העוונות" שלפני הפסחא אצל הנוצרים, הוא גם קשר ישיר והתחברות בין שתי תקופות וזמנים שונים, תרבויות אחרות וקשר בין העולם החדש לעתיק, ואף חדירה של מנהגים קדומים לדת ממוסדת.
על אף העובדה שהקרנבל בצורתו הייחודית התחיל במאה העשירית, יש כאלה הרואים בו גלגול של חגיגות הסטורנליה - חגו של האל סטורנוס, מארץ אטרוריה, ארצם של האטרוסקים. מכאן שמנהג זה התחיל עוד לפני בוא הנצרות לעולם. אותו אל, שהתגלגל למיתולוגיה היוונית ואף הרומית קיצר את הדרך לוונציה במיוחד בגלל שהתושבים המקומיים לא רצו לותר על כמה ימים של כייף ושמחה... נו אז מה אם עוברים לדת חדשה...דרך אגב, בחגיגות המקוריות באטרוריה הפסטיבל היה אמתי והתחפושת מחייבת, כך שעבד באמת היה מלך ליום אחד באמת. ואדונו? משרתו!
עם מעברם של הקרנבלים את הגשר אל תוך העולם הנוצרי אלו קיבלו אופי דתי ורשמי יותר. השטן והפחד מימנו החלו להופיע יותר, אך תמיד השתמר איזה גוון רומאי ודמויות מן המיתולוגיה העתיקה ומאורחות החיים הישנים. אלו מזכירים מידי פעם את האופי של העולם הקדום, שבו הכישוף המאגיה והלא נודע מתקבלים בהרבה יותר הבנה ופתיחות.
ומעל הכול, במובן הסוציולוגי - פסיכולוגי זוהי עדיין האפשרות של האדם מן היישוב ללבוש לו דמויות אחרות, לעיתים מומצאות, טובות או רעות ולחיות אותן גם אם זה רק לכמה ימים. ההפלגה של הדמיון אל אותו עולם של הדמות אותה בחרתי היא גם ההזדמנות שלי לקחת חופש מעצמי ומחיי היום יום השגרתיים.
לטיול המאורגן באיטליה קרנבלים
כל הזכויות שמורות לפגסוס תייירות ונסיעות בע"מ
ט.ל.ח