בגרמניה, מדינה עצומה בת 16 מדינות ו 3 ערי מדינה קיים לא מעט ניגוד ושוני: בנוף, בתרבות, בהיסטוריה, בטבע, בפן האנושי ובמזג האוויר.יחד עם זאת גרמניה שופעת אנשי רוח היודעים לבטא את כל הצדדים של המדינה המורכבת ונפש האדם אל מול המדינה, אחד הבולטים מאלו הוא ללא ספק יוהאן וולפגנג פון גתה, אחד מאבות התרבות המודרנית.
במאות האחרונות ידעה גרמניה תהפוכות עצומות וחוסר שקט שמעיד כנראה משהו על הנפש הלא רגועה שיש למדינה הזו. זה כבר כמה פעמים בהיסטוריה שגרמניה הגיעה לשפל היסטורי ומוסרי חסר תקדים ומצד שני תמיד ידעה לצאת מזה, להתפכח ולהתפתח ולהוביל את העולם בתחומים רבים, שונים וחשובים.
כמו בכל ישות מדינית ופוליטית גם במקרה של גרמניה, את הלימוד הטוב ביותר על התקופה אנו עושים דרך האומנים המייצגים ומשמשים כחלון ראווה לתרבות, לעם, לארץ ולמדינה. במילותיהם, ציוריהם, המחזות והתמונות של אומנים אלו ניתן הכי טוב ללמוד מי היא גרמניה.
בסוף המאה ה – 18 בעקבות לחצים עממים אדירים, נוצרה דרישה לסדר חדש בגרמניה. שלטון מיושן ומסואב של מאות שנים, משפחתי ומלוכני באופיו, הידוע בכינויו "האימפריה הרומית הקדושה" היה צריך לפנות את מקומו לסדר פוליטי, מודרני וחדש הנוצר מלמטה. בכך נכנסה גרמניה לשנים רבות של חוסר יציבות. התקופה שהתחילה בסוף המאה ה 18, עת מסתובב באירופה נפוליאון וגורם לזעזוע בכל מקום אליו הוא מגיע. חוסר היציבות נמשך זמן רב, גולש לשתי מלחמות העולם ורק לאחריהם מתייצבת גרמניה לחלוטין.
מי שמייצג יותר מכל את תחילתו של הסדר החדש בסוף המאה ה -18, את המתירנות, הביטוי האישי באומנות. הליברליות והחדשנות, זכויות האדם והפרט והעברת המרכז אל המשאב האנושי הוא ללא ספק יוהאן וולפגנג פון גתה, אומן העל הגרמני, בן לאותה תקופה.
יוהאן וולפגנג פון גֶתה (1749 - 1832) מראשוני אנשי התרבות של העולם בעת החדשה. מסמליה הגדולים בתרבות גרמניה, ומייסד סוגות בספרות ומחזות רבים. בעל יצירה ענפה בצורה בלתי נתפסת, כתב שירים ומחזות, יצירות פרוזה ומחקרים במדעי הטבע. כתביו תורגמו לשפות רבות. בגרמניה הוא נחשב לאיש רוח רב־השפעה, אבי התרבות בעת המודרנית והוגה דעות מוביל בתחילת המאה ה - 19.
בכתביו הרבים היה גתה עוקצני וחד, ליברל אך לאומן, ובעל לשון מושחזת וייחודית הידעה טוב מאוד לבטא את רצון העם ואת הרפורמות החשובות לו בתחומי החברה, הכלכלה, הפוליטיקה והמדע. לעיתים לא ברור אם גיתה, בהשפעתו הרבה היה רק כותב את השינוי החל בגרמניה או מחולל אותו ממש. עוד בימיו ובצעירותו היה גיתה נערץ על הגרמנים. הוא היה ידוע כאיש רב השפעה ויצירותיו היו מוכרות, אם כי חלקן זכו להכרה רק לאחר מותו.
גם כשהתחילו זרמים חדשים אשר הכניסו את העם לאופוריה, ידע גיתה בכשרונו הרב לתאר ולהסביר את הבעיות הצפויות בדרך, כך לדוגמא כתב בתחילת התגבשות החשיבה המדעית האקדמית בתחילתה בגרמניה. מסביר גיתה שהמדע תכליתו להסתבך והוא לא יעזור לאדם להבין טוב יותר את המהות: "ומה (היא) מחשבתו של האדם.. , אין הוא מחמיץ כל שעה מלהכניס לתוך המדע , (והוא) שואל לתכליתם ולתועלתם של אברים נפרדים (בנושאים שונים) . אפשר שיפה הדבר לשעה... ברם לא יעברו ימים מרובים ויהיה פוגע בתופעות, שאין דעת קטנה זו מספיקה כל עיקר , ואם לא תהיה לו אחיזה נעלה יותר יסתבך וילך בסתירות קשות " (שיחות גיתה עם אקרמן, ירושלים, מוסד ביאליק , 1972 עמוד: 98)
עם התפרקות החיים השמרניים והמסורתיים בגרמניה היה פון גתה ראשון במאבק הרוחני הזה ופעל כתומך נלהב של התנועה האמנותית ה"סער והפרץ" שהתנגדה לנאורות המשמימה והבלתי ריאלית בעיניה והפכה את האדם ורגשותיו לדבר החשוב ביצירה. ביצירות אלו, שגיתה כתב את הגדולות שבהם, רגשותיו הסוערים של האדם, החוויה הסובייקטיבית שלו ותהפוכות הנפש הם מרכז היצירה והדרמה ובה מותר וכדאי להתמקד.
ביצירה הראשונה המבטאת את התקופה החדשה כתב גיתה את "ייסורי ורתר הצעיר". אותו ורטר מתאהב באישה מאורסת אך הוא עדיין לא אומר נואש, לאחר שהוא והיא נסחפים לגבולות האסור, היא מחליטה לא להיפגש איתו יותר, והוא עצמו נותר בודד ומיואש ובסופו של דבר מתאבד. היצירה מבטאת באופן ברור את הרוח החדשה של התקופה. המרכז הוא האדם ורגשותיו, מוסר זה דבר גמיש וסובייקטיבי ויחסים אינטימיים מותרים לשיחות רחוב..
ואיך אפשר ללא הקשר הישראלי – יהודי. ט'שרניחובסקי, שהוקסם מגיתה, נסחף לתרגם את אחת היצירות המפורסמות שלו, בו מתחבט גיתה על יחסים בין אב ובנו בגבול בין המציאות לדימיון ובין המוכר לסוריאליסטי.
"מַה מַּחֲוִיר אֶת פָּנֶיךָ, בְּנִי שֶׁלִּי?
הֲלֹא-תִּרְאֶה אֶת שַׂר הַיַּעַר, אָבִי?
שַׂר-הַיַּעַר, עִם כִּתְרוֹ וּזְנָבוֹ מִטַּלְטֵל?
בְּנִי שֶׁלִּי, זֶהוּ פַּס עֲרָפֶל."
טיול מאורגן לגרמניה - לחץ כאן
כל הזכויות שמורות לפגסוס תיירות ונסיעות בע"מ
ט.ל.ח