מה הוליד את התשוקה הרוסית ליישב את אלסקה ומה גרם לה לוותר על אחד מהשטחים העשירים ביותר במחצבים בעולם לטובת ארה"ב תמורת 7 מיליון דולר בלבד? סיפורה של המדינה ה-49.
ההיסטוריה של העמים הילידים של אלסקה הולכת אחורה כ-14 אלף שנים. מחקרים רבים מצביעים על כך שצפון יבשת אמריקה מיושב עוד מהתקופה שבה נמתח גשר יבשתי שאפשר מעבר מצפון אירופה לאמריקה דרך מיצרי ברינג. עם התנתקות המעבר הצטמצמה ההגירה לאלסקה שהתקיימה מאז במעברים ימיים בלבד. בעוד החלק היבשתי של אלסקה כלל בעבר גם חלקים מיוקון ומקולומביה הבריטית, מחוזות קנדיים של היום, התיישבות מוקדמת התרחשה גם בחלק הדרום מערבי של אלסקה אזור האיים האלאוטיים - אחד המקומות הנידחים ביותר עלי אדמות.
התיישבות מדינית מסודרת ומודרנית באלסקה התרחשה במאה ה-17 על ידי רוסים בעלי יכולת הישרדות גבוהה בתנאי קיצון, שהתיישבו בה וייסדו בה מושבה.
הספינה האירופית הרשמית הראשונה שהגיעה לאלסקה מאירופה היא "סנט גבריאל" בניווטו ובפיקודו של קצין ים רוסי. אך מי שאחראי על שרשרת האירועים ששינתה את פניה של אלסקה המודרנית הוא ויטוס יוהנסן ברינג, יורד ים ממוצא דני, שהתנדב לצי הרוסי הקיסרי. ברינג, שזכה שהמייצר המפריד בין רוסיה לאלסקה ייקרא על שמו, ערך מסעות מחקר וגילוי רבים ושינה את הידוע על החצי הצפוני של כדור הארץ.
משלחתו של ברינג חזרה מאלסקה לרוסיה עם פרוות של לוטרות, מה שהוליד משלחות קטנות שעשו את המסע רק כדי להשיג את הפרוות הנחשקות. התשוקה לפרוות היתה אחד מהגורמים להקמתו של היישוב האירופי הקבוע הראשון באלסקה בשנת 1784.
לקראת סוף המאה ה-18 שלחה ספרד מספר משלחות לאלסקה על מנת לתבוע חזקה על מערב האוקיינוס השקט, הצלחתה הייתה חלקית והולידה מספר יישובים קטנים שכיום שרדו מהם שמות עם צליל ספרדי כמו ואלדז. אבל תביעתה של ספרד גרמה לרוסים לפעולת נגד – ואלו הקימו יישובים ברחבי אלסקה במהלך המאה ה-19.
לקראת אמצע מאה זו החלו הרוסים לאבד עניין באלסקה, שההתיישבות בה גרמה להם רק להוצאות ולא נמצאו בה משאבים טבעיים. מזכיר המדינה של ארצות הברית דאז, ויליאם סיוארד החליט שאלסקה תהיה השקעה טובה, וקנה את אלסקה מידי הרוסים תמורת 7.2 מיליון דולר בלבד. במחיר של ארבעה דולר למ"ר קנתה ארה"ב את מה שהתברר כשטח עשיר במחצבים בהם מתכות שונות ונפט. ואולם בזמן הרכישה זכתה העיסקה לביקורת ואל סיוארד התייחסו כאל בזבזן. היום חוגגים באלסקה, ביום שני האחרון של מארס את "יום סיוארד".
בשנים הראשונות תחת שליטת ארצות הברית הייתה אלסקה מיושבת בדלילות רבה תחת שלטון הצבא. רק ב-1959 היא הוכרזה כמדינה ה-49 של ארצות הברית. כיום 65% משטחה העצום של אלסקה הם שמורת טבע מוכרזת. אלסקה היא מהמקומות המתקדמים בעולם בתחום שימור הטבע ושימור הסביבה האקולוגית. גולת הכותרת של הטבע באלסקה הוא הפארק הלאומי דנאלי. זוהי שמורת טבע עצומה בגודלה שמרוכזת בתוכה שלל תופעות טבע, בוטניקה, אקולוגיה, נופים, בעלי חיים וכמובן את הר דנאלי, ההר הגבוה ביותר בצפון אמריקה המזדקר לגובה של 6,190 מטר.
השם המקורי "דאנלי" הושב הן לפארק והן להר בשנים האחרונות, כחלק מהחלטה של הנשיא לשעבר אובמה להחזיר שמות ילידים למקומות בהם קיים קשר ילידי וריגשי של המקומיים לאתרים. לפני כן כונו הפארק וההר במשך עשרות שנים "מקינלי" על שם נשיא ארצות הברית לשעבר.
טיול מאורגן לאלסקה לפארק, שהוכרז כאזור שימור ב-1980, הוא שילוב של נופי מצוקים נמוכים וגבוהים. כולל רצועות נשירים, ירוקי עד ונופי הטונדרה האופייניים לאזורים אלו. בנוסף, בפארק מעל רצועות הטונדרה ישנם קרחוני עד עתיקים, רבים ומרשימים ביותר.
בנוסף לתופעות הגיאולוגיות, והקרחוניות, שמורת דנאלי היא גם בית גידול ליונקים מקומיים, אופייניים וייחודיים לאלסקה כגון דובי גריזלי, דובים שחורים, איילי צפון, כבשי פרא ואיילי קורא. חוקי השמורה קשוחים ופקחיה קפדניים במשימתם למנוע מגע אדם עם בתי הגידול של החיות. אזורים מסוימים בפארק נסגרים לעתים למבקרים בשל פעילות יוצאת דופן של בעלי החיים. הסיסמא המובילה שלאורה מתקיים הפארק היא keep the wildlife wild. האכלת החיות אסורה, והמבקרים נדרשים ללמוד את כללי הבטיחות הנוגעים למגע עם דובים. בזכות פעילות ההסברה והאכיפה הקפדניות צמצמו את מספר האירועים המסוכנים עם דובים למינימום והפארק הפך ליעד מרכזי לצפייה בחיות בר.
לטיול המאורגן באלסקה
כל הזכויות שמורות לפגסוס תייירות ונסיעות בע"מ
ט.ל.ח