"בוא אלי אהובי, התגנב דרך וילון הבמבו ואם תשאלני אימי אומר: אך רוח היא בוילון" (שיר אהבה יפני עתיק)
ביקור ביפן בטיול מאורגן הוא ביקור בעולם אחר. במדינת איים זו קיים שילוב מופלא של בניני ענק, גשרים תלויים, מערכות כבישים עיליים, רכבות טסות כאילו הן מרחפות על הפסים עם בתי עץ של פעם שגגות רעפים להם ובדלתותיהם אין כלל מנעולים, במעצמה התעשיתית מהמתקדמות בעולם שמייצרת את המילה האחרונה במיכשור האלקטרוני, מתמידים התושבים להאמין בכוחן של לוחיות מזל אותן הם רוכשים במקדשים. מזיגה של מנהגים מסורתיים עם קידמה. מדינה בה סובלנות ואדיבות אינם חריג אלא אורח חיים.
ליפנים יש "שילוש קדוש" משלהם: חינוך,חריצות וחסכון.
שתי דתות ראשיות רווחות ביפן, בודהיזם שמקורו בהודו ושינטו,דת הטבע, המצאה יפנית מקורית. היפנים אוהבים את הכפילות. אדם יכול להאמין בשתי הדתות בעת ובעונה אחת. אין קנאות ואין שנאות. הם מרבים לפקוד את מקדשי השינטו, מוחאים כפיים כדי שהאלים יאזינו להם ומושכים בחבל שבקצהו פעמון. הם נישאים ועורכים טקסי קבורה במקדשי בודהא וחוזרים לבתיהם שלמים עם עצמם וטובי לב.
ישנו מיתוס שהאוכל ביפן יקר. תתפלאו. עשרות אלפי מסעדות מציעות מזון טעים, ולאו דווקא סושי. במחירים מגוחכים. איך מזהים מסעדה פתוחה? וילון תלוי בחוץ אות
הוא שהמסעדה מקבלת קהל. כשהוילון מווסט, סימן כי העסק סגור.
יפן בטיול מאורגן היא יעד רחוק ואין אליה וממנה טיסות ישירות מישראל. שתי עונות יפות לביקור בארץ השמש העולה. האביב, זמן פריחת הדובדבן והסתיו עם השלכת מגוונת הצבעים שלו.עץ הדובדבן או בשמו היפני "סקורה" חביב על בני הארץ במיוחד. הם עוקבים בדייקנות אחר מועד פריחתו באזורים השונים: מאוקינאווה בדרום הרחוק, שם מקדימה הפריחה ,ועד לאי הצפוני הוקיאדו שם העצים מתכסים בלבן שבועות מספר לאחר מכן. כשעלי הכותרת קמלים ונושרים משווים זאת היפנים למעגל החיים בני החלוף בתקווה שבשנה הבאה ישובו לתחיה. היפנים סוגדים לפריחת הדובדבן. חגיגת הפריחה מלווה בפסטיבלים ובאפיית עוגות מיוחדות ובהנצחה בציורים אמנותיים ובשירה. זנים רבים לדובדבן, מרביתם תורבתו והיו לעצי נוי שאינם מניבים פירות למאכל. רק יופי. הדובדבן, כמו השקד אצלנו, מקדים לפרוח בעוד שהעצים רחבי העלים ביערות ובפארקים עומדים ערומים.
הסתיו הוא עונת השלכת הנפלאה. בסוף אוקטובר ובנובמבר נצבעים העלים בגוונים של אדום, צהוב, כתום ואפילו סגול. היערות עוטפים את הרי יפן נראים כאילו הם בוערים בלהבות אש.
קשה לעכל את העובדה שיפן, המסמלת את הקידמה, היתה עד לפני שנים ארץ סגורה ומסוגרת ועמה היה "עם לבדד ישכון". בין יפן ליבשת אסיה מפריד ים. חצי האי קוריאה, הקרוב ביותר, נמצא 150 קילומטרים מיפן. סין מרוחקת הרבה יותר- מאות קילומטרים.
עד לכניעתה בתום מלחמת העולם השנייה לא ידעה יפן טעמו של כיבוש. המונגולים שניסו לפלוש אליה, ניגפו פעמיים. סופת טייפון סייעה בהטבעת הצי הגדול שלהם שאיים לנחות בחופיה. "קמיקאזה"- קראו לה , רוח האלים.
סוחרים אירופאים שהעזו לעגון בנמלי יפן, איבדו את ראשיהם במצוות השוגונים, השליטים הכל יכולים, רק לסוחרים מעטים הותרה אחיזה בפיסת קרקע צרה בנגסקי ממנה אסור היה להם לנוע ללב הארץ. יורדי ים יפנים נאלצו להסתפק בספינות קטנות לבל ירהיבו עוז ויפליגו למרחקים. הבידול והסגירות נמשכו עד שהאמריקנים כפו על יפן, בשנת 1856, לפתוח את שעריה בפני זרים .מאותה עת עשו היפנים כל מאמץ להדביק אותם ואף לעלות עליהם. והתוצאה ידועה.
קשת איי יפן מצויה באזור ססמי פעיל ורעידות אדמה הן דבר שבשגרה. פעם שהיתי במלון בעיר קובה כשרעש אדמה קל פקד אותה. ציוו עלינו לנטוש את החדרים ולרדת ללובי. בפתח כל קומה עמדו חדרנים יפנים וקדו קידה שהביעה התנצלות.
הרי האלפים ביפן?
הטיול הקלאסי ליפן פותח בטוקיו הבירה. איזה כרך מהמם. קשה לדמיין כי כרך אדיר זה היה ברובו בתום מלחמת העולם השניה גל חורבות עשנות. גורדי השחקים בנויים לעמוד ברעש אדמה וכאן משכנו של הקיסר מוקף גן. הרחוב היוקרתי בטוקיו, גינזה, פירושו כסף ומי שמציץ במחירי המותגים בבתי הכלבו הענקיים לומד מהר מאד מהי משמעות המילה. בטוקיו רובעים חדשנים ושווקים ססגוניים שבשוליהם מקדש. פופלארי במיוחד הוא שוק הדגים . השוק נפתח בטרם שחר ומציג למכירה פומבית שפע של רכיכות,צלופחים, דגים למיניהם והכל ללא ריחות לוואי.גולת הכותרת- מכרז קולני של דגי הטונה. לאחרונה מוגבלת מאד כניסת התיירים והם מוזמנים לבקר בשעות היום, שעה שרוב העסקות כבר נחתמו.
בטוקיו חיי לילה תוססים. אזור שעשועים קורץ במיוחד הוא שינג'וקו. בתי תענוגות, בארים ,מועדונים , סרסורים חנוטים בחליפות ומסעדות אין ספור. מארחות מארצות אירופה ומיעוטן יפניות החליפו את מקומה של הגיישה המסורתית.
הפנינה של יפן, ניקו, שוכנת בהרים מרחק נסיעה של שעתיים- שלוש מהבירה (מותנה בעומס התנועה). המוני יפנים באים לניקו לחלוק כבוד לשוגון טוקאגאווה הקבור בלב יער עצי ארז. למקדשי העץ שהוקמו לזכרו- אין דומה לתפארת.לא בכדי אומר הפתגם היפני: אל תאמר גיקו (יפה )- בטרם ביקרת בניקו". בפסגת ההרים, בלוע הר געש אגם ומפל מים מרשים.
את הדרך לקיוטו ניתן לעשות ברכבת השינקאסן.זו רכבת מהירה, כ-250 ק"מ לשעה,ללא טלטולים כשכוס הקפה לא זעה ולא נעה.בטיולי "פגסוס" משאירים את הנסיעה ברכבת לקו להירושימה ומעדיפים את המסלול ההררי המרהיב שמכונה "האלפים היפניים". בעיר המרחצאות החמים האקונה נמצא מוזיאון פתוח מיוחד ביופיו. אמני פיסול מרחבי העולם שלחו את עבודותיהם לכאן.אגם אשי נמצא בלוע הר געש כבוי ומציע שיט רגוע בספינות שקטות, מונעות בבטריות. במרבית המלונות מצוי אונסן, מרחץ טרמו מינרלי מהנה.בצלעות אחד ההרים נובעים מעיינות גפרית .שולקים בהם ביצים שמשחירות תוך דקות.
הר פו'גי המפורסם המסמל את יפן , בולט מעל הסביבה. פוג'י סאן הוא הר געש שלא פעיל זה מאות שנים, ההר שצורת חרוט לו מתנשא לגובה של 3376 מטרים .מרבית חודשי השנה כיפתו מכוסה שלג. היפנים מתיחסים אליו ביראת כבוד ובהערצה. פוג'י הוא מקום מקודש ליפנים משחר ההיסטוריה של אומתם.
דרך מפותלת חוצה את ה"אלפים"- אגב השם הוא המצאת מטפס הרים בריטי, כיוון שהיפנים במאה ה-19, לא שמעו כלל על רכס האלפים שבאירופה - ומוצאה בעיירה קסומה, טאקימה. המסורת היפנית נשמרת בעיר באדיקות. בעיירה מסבירת הפנים מצוי אוסף של אפיריונים מהודרים שמוצאים לחוצותיה מהמוזיאון בו הם נשמרים בפסטיבל מיוחד. אין להחמיץ כמובן את הכפר הפולקלוריסטי שירקאווה שגגות בתיו עשויים קש.
בכפר ניתן עדיין לחוש את דופק החיים כפי שהיו ביפן מאות שנים.
אוהבי ישראל מקיוטו
קיוטו הינה אתר חובה. נשמתה של יפן ורוחה. ראוי להקדיש לעיר הבירה הקדומה ימים אחדים. המגע הראשון עימה מעט מביך. ערבוב של בנינים רבי קומות, מבני תעשיה עם גנים נפלאים ומקדשים אין ספור. למרבית המזל, ההרס והחורבן שזרעו המפציצים האמריקנים במהלך מלחמת העולם השניה ,פסחו על קיוטו. הסטוריון ומומחה לשימור אמריקני שהוא גם במקרה אחיו של הנשיא רוזוולט יעץ לו שלא לפגוע בשכיות החמדה של העיר בת 1700 השנים. ההמלצה אושרה.
"ארבעת הגדולים" שכל מטייל פוקד אותם הם :פבליון הזהב, מקדש זן ובו ארבע עשרה אבנים זרועות במשטח חצץ ורק התבוננות עמוקה
מגלה את האבן הנסתרת,החמישה עשר במנין. ארמונו של השוגון הגדול טוקאגאווה שרצפתו מזמרת למדרך כף הרגל וכך ניתן לעקוב אחר הנכנס, ומקדש שינטו הגדול, היינו. וזו רק התחלה. ומה עם הגיישות? אותן ניתן למצוא עם טיפ- טיפה מזל חומקות ברובע שלהן גיון.
לישראלים מצפה הפתעה: " בית שלום". בית תפילה של קהילה יפנית נוצרית קטנה אוהבת ישראל.אנשיה מתפללים לשלום ירושלים ולביאת המשיח. את פני האורחים מהארץ מקבלת מקהלה בלבוש יפני מסורתי ששרה מחרוזת שירים בעברית. חוויה מרגשת ובלתי רגילה.
להירושימה( ביפנית: האי הרחב) מגיעים ברכבת המהירה. העיר עצמה מודרנית ורק במוזיאון השלום ניצבים המבקרים מזועזעים מול האימה. אנחנו זוכרים כי המדינה היחידה בעולם שמאיימים עליה בהשמדה בנשק גרעיני היא מדינתנו ושואלים: האם למד העולם את הלקח הנורא מהירושימה ונגסקי?.
מצב הרוח משתפר עם סיור באי השכן והמקסים מיאיג'מה. סימטאות אבן ציוריות שוקקות חיים ,מקדש על כלונסאות נטוע בים ויפנים רגועים וחרוצים, מוכרים את עבודות גילוף העץ היפות שהם מכינים.
מטיילי פגסוס בטיול מאורגן ליפן זוכים לחוויה נדירה ומיוחדת: שהייה ולינה במנזר בודהיסטי עתיק הממוקם במקום פסטורלי ושליו בהרי קי. חדרים פשוטים, בנויים מעץ והשינה על פוטון רך הנפרש על רצפת מחצלת מסורתית, טטאמי. עם עלות השחר מתפללים הנזירים בצוותא והקהל רשאי לצפות בהם.
ביקור בארץ השמש העולה מותיר טעם של עוד. ארץ צפופה, ארצם של אנשים שאינם יודעים מנוח והם נתונים בריצה מתמדת קדימה. מולדתם של אנשים שאולפו מילדותם לקבל מרות וללכת בשבילי שנסללו למענם אלא שהיום רבים הם המתקוממים נגד אורח חיים גזור זה. ארץ שבחוצות הערים, בגנים ובתחנות ההסעה ההמונית שורר נקיון מבהיק והאנשים מצטיינים בנימוס רב. זו ארץ שכיף לבקר בה.
לכל הטיולים ביפן - לחץ כאן
כל הזכויות שמורות לפגסוס תיירות ונסיעות בע"מ
ט.ל.ח.
הכותב הינו מדריך ליפן בחברת פגסוס טיולים מאורגנים