מספר טלפון
03-6374000

איך מסדרים מיליארד איש ? / כתבת מערכת

הודו היא המדינה השביעית בגודל שטחה בעולם, השנייה בגודל אוכלוסייתה ואחת המדינות המגוונות ביותר בעולם, אז איך עושים סדר בכל הבלאגן הזה, מבוא לחברה ההודית.

עיר אחת של 15 מיליון תושבים שיכולה להיות מדינה בפני עצמה, שטח של מעל 3,000,000 קמ"ר אך אחת הצפופות בעולם, דמוקרטיה שמתקרבת ל 1.5 מיליארד נפש, אך לכולם יש זכויות אדם, תמ"ג מהגבוהים בעולם אך לנפש מהנמוכים שיש. גדולי החכמים ודתות עשירות נוסדו שם, אך עדיין קיימת בערות גדולה מאוד, היסטוריה עתיקת יומין ומרכזי הייטק שקמים בתדירות מרשימה. מדבריות ויערות גשם, אנשים שיש להם הכל וכאלו בלי כלום אך מקבלים את המצב, הודו, ניסיון להסבר...

כל ניסיון להסביר את הודו רק על פי דת, או רק על פי תרבות או רק על פי הקאסטות נידונה לכישלון מהדהד, את הודו אל תנסו להסביר על רגל אחת או בכמה משפטים, הודו זה הכול ביחד. גם בכל קאסטה יש מעמדות, ובכל דת כתות, גם צורת ההתיישבות היא סממן למעמד, והשיטה החקלאית משפיעה לא פחות. אם אתה סוחר, בעל מלאכה או פקיד מצד שני, וכמובן, האם יש בסיס רוחני בינינו.

באופן מסורתי ועתיק, ההינדים התרגלו לחיות כמו קיבוץ קטן, לכל אחד יש מספר ענפים שקושרים אותו למעין משפחה גדולה ומורכבת שבה כל החברים אחראיים ביחד על הפרנסה, על הרכוש ועל העתיד. החברה הייתה פטריארכלית ולאב המשפחה היה כבוד רב. ההודי הממוצע היה קשור בנימי נשמתו למשפחה המורחבת שלו והיא הייתה הכוח ששומר עליו ושמגדיר אותו. ההגירה להרים הגדולות והמודרניות שינתה את כללי המשחק האלו וכיום ההינדים שמהגרים לעיר מתמודדים מול המציאות לבד, משוחררים מכבלי המסורת והמעמד.

טיול מאורגן להודו טיול מאורגן להודו

עוד דבר שנגזר מתוקף הנאמנות המשפחתית הוא הנאמנות הכפרית, ההודים מאוד מחויבים לכפר שלהם, אם הם בוחרים לגור במקום מסוים יש להם מחויבות אליו, גם קשרים סוציאליים וגם עזרה בעת צרה, אם הכפר קטן, פחות יבלוט בו המעמד וכולם שייכים לאותו גורל.

אך יש גם את ההיסטוריה שבה לכל אדם יש גורל שונה, ההיסטוריה קבעה את הריבוד החברתי, הקסטות. על פי רוב, מאוד מקובל בהודו להתחתן עם אותו בן קסטה וכך המעמד נשמר ולא מתערבב, הקסטה היא לפי שיטת העיסוק ובדרך כלל האנשים הקרובים אלייך הם בני אותה קסטה ורק הגיוני שגם הנישואין יהיו בתוך הקבוצות.

הקסטות נוגעות בעיקר לחברה ההינדית שמחולקת לארבע מעמדות עיקריים שבתוכן יש עוד הבדלים, התפצלויות וקבוצות משנה. המעמדות מחולקים כך: כוהנים, לוחמים, סוחרים ופועלים. ארבע הקבוצות הן עתיקות יומין (בערך 3,000 שנה) ומושרשות היטב ועמוק בחברה ההינדית, בעבר היה לה יותר קשר לצבע העור.

הקסטה העליונה מכונה ברהמין, והם אחראיים על הטקסים ועל הכתבים, או במילים אחרות הם כוהני הדת. הם המעמד הגבוהה ביותר ולכן זוכים להמון כבוד, מתנות וטובות הנאה. הם גרים ומסתובבים בטריטוריה מוגבלת ועיסוקם מצומצם עם איסור לעשות הרבה דברים (שאחרים עושים).

המעמד השני הוא הקשטרייה, הם בעיקר לוחמים שתפקידם ההיסטורי הוא לתת הגנה ותמורת זה לקבל פרנסה. בני המעמד הזה בעבר היו השליטים וזו אם כך דוגמא נפלאה לשינוי מעמד יוצא דופן ומרשים שבו המעמד העליון הוא המלומד והשליטים נדחקים.

הויישיה, שנחשבים לרגילים ולפשוטים הם המעמד השלישי בחשיבותו ומהווים את "מעמד הביניים"  כאנשי מקצוע וסוחרים. על מעמד זה מסתמכת הכלכלה, הם הכוח העובד והיצרני.

השודרה הוא מעמד רביעי ונמוך של משרתים ועבדים. הם משרתים את כל המעמדות שמעליהם ואינם יכולים ללמוד את כתבי הקודש, תפקידם הוא להישאר עבדים ולספק את השירותים של המעמדות האחרים.

המעמד האחרון והבזוי ביותר על פי ההודים הוא קסטת הטמאים שאפילו לא נחשבת במדרג. יש כאלו שאסור להם לבוא עם בני מעמד זה במגע בכלל, צבעם הוא "שחור" כהה יותר, שזוף יותר וזאת מפני שעבודתם היא בשטח (פועלים, צמיתים, משרתים ובעלי מלאכה) והם חסרי מחסה.

למרות ההסבר שניתן לעיל, לא ניתן להסתכל על הודו רק על פי המעמדות, ישנם גם בסיסים גיאוגרפיים, היסטוריים, דתיים ורוחניים שמטשטשים את ההבדלים ויוצרים קשרי משנה. ההודים על פי רוב מקבלים את המעמד שלהם ולא עושים הרבה כדי לשנות אותו.

אחת החידות הגדולות היא למה ההודים לא עושים הרבה כדי לשנות מצב זה, או לשפר את מעמדם? נראה כי האמונה ההודית החזקה בגלגול נשמות מאמינים היא הסבר לדבר. לפיה, לאחר מות האדם, הנשמה עוברת לעולם האלים ומשם מתגלגלת לגוף אחר, של אדם או בעל חיים. הגלגול נקבע על פי התנהגותו של האדם בעולם הקודם, ובעצם, המעמד הוא תוצאה של מה שבישלת...

בסופו של דבר הקסטה היא מעמד אתו נולד האדם. צורה שרירותית וכואבת של מעמד, רוב ההודים לא עושים הרבה כדי לשנות אך מידי פעם, (אולי יותר בתקופת בחירות) נשמעים קולות הקוראים לקדם את מעמד הטמאים, שגם ביניהם יש מעמדות...

ככול שמתעמקים יותר רואים שזה בור, אולי ללא תחתית, כל פיצול ומעמד מיד מתפצל לתתי קאסטות. יחסם של ההודים אל האורחים מהמערב הגודשים את הערים והכפרים התיירותיים השונים, שונה מיחסם זה לזה. וכמו כן, שיחות שכן נצליח לנהל, הן יהיו בד"כ עם גברים דוברי אנגלית מהקסטות הגבוהות, שיהיו סקרנים לדעת מה עיסוקנו, מהי ההשכלה, מצב משפחתי ועוד, על מנת להבין לאיזה קאסטה לשייך אותנו, על פי החלוקה שהוא מכיר בתרבותו.

אם כן, בעיניים המערביות שלנו והתודעה הלבנה המקדשות ערכי שוויון הזדמנויות ומוביליות חברתית (נניח), קשה לנו להבין חלוקה דיכוטומית שכזאת, שחורצת גורלו של אדם, אך מפגש שכזה מעלה תהייה כמה זה באמת שונה במערב?

נקנח באנקדוטה קטנה שאולי מסבירה יותר מכל את דרך ההסתכלות ההודית הייחודית. מלך הודו, חכם דת, נציג מכל קסטה ובאבות למיניהם יושבים ומתווכחים ויכוח ערני על משמעות החיים והדרך של הנשמה בעולם הנוכחי, פתאום מגיע גנדי ושומע את הוויכוח התוסס, כולם מסתכלים עליו בעיניים משתאות והוא מבקש מכל אחד את דעתו. לאחר שכל אחד הציג את הטיעון שלו והוסכם על ידי כולם כי לא משנה מה הוא יגיד, גנדי צודק. גנדי חושב וחושב ובסוף פוסק הפרה צודקת. זה סיפור שמזכיר לנו מי באמת במעמד הכי גבוהה בהודו. 

 

למידע נוסף על טיולים מאורגנים להודו ונאפל עם פגסוס טיולים מאורגנים

כל הזכויות שמורות לפגסוס ישראל בע"מ
ט.ל.ח

Thank you! Your submission has been received!

Oops! Something went wrong while submitting the form