מספר טלפון
03-6374000

"עוטה עור הנמר": הפולחן הגיאורגי והקשר הישראלי / כתבת מערכת

ישראלים תמיד מחפשים את הקשר הישראלי / יהודי לסיפורים מיוחדים, אבל  נראה שהקשר הישראלי לספר הפולחן הגיאורגי הוא קצת יותר ממיוחד

"עוטה עור הנמר", שנכתב לפני יותר מ–800 שנים נחשב עד היום כאחד מיצירות המופת של ספרות העולם. את הספר כתב שותא רוסתוולי, סופר גאוני גרוזיני, שכתב יצירה מפותלת ומתוחכמת והלביש אותה במעטפת לירית מתחכמת. עד היום מעמדו בגיאורגיה הוא של חצי אל. רוסתוולי.

בספר "עוטה עור הנמר", הנפשות כולן מתענות ומסתבכות בסיפור פתלתל ומחפשות כמו כולם את הדרך אל האושר ואל האהבה. אך העיבוד האמנותי של היצירה, ההשפעה הפסיכולוגית שלה על הקורא ואמרות החוכמה הפילוסופיות שלה השאירו אותה רלוונטית במשך כל השנים ועד היום כאחת מהיצירות החשובות ביותר עבור כל גיאורגי ועד היום הוא משמש כמסמך חברתי חשוב המתנגד לעבדות, קורא לשוויון בין המינים ולפתיחות הלב והנפש של העם הגיאורגי.

רוסתוולי, שאמנם הגיע מלמטה, הפך במהלך השנים להיות שר האוצר של המלכה תמר, שגם היא נחשבת לאחת מהשליטים החשובים בגיאורגיה, אם לא הגדולה מכולם. חלק מהמקורות סוברים שרוסתוולי עזב את גיאורגיה בגלל ליבו השבור מאהבתו לתמר בעוד גרסאות אחרות טוענות שהוא עזב בגלל פרשיית אהבים אתה.  כך או כך, רוסתוולי הגיע בסוף המאה ה – 12 או בתחילת המאה ה – 13 למנזר המצלבה בירושלים ויש בסיס להאמין שאת הסיפור המיוחד הזה הוא כתב בירושלים. בכל מקרה, לא ידוע הרבה על חייו של רוסתוולי אחרי הגעתו לירושלים, ואף יתכן שהוא מת ונקבר בירושלים.

ביצירה יש 6,676 שורות שנכנסות ל-1,669 בתים, כל בית הוא בעל ארבע שורות שמתחרזות בהברה זהה. זו נחשבת ליצירת השירה הגיאורגית הגדולה בכל הזמנים, וכיאה לאומה שיודעת להעריך גיבורי תרבות, רוסתוולי מונצח ברחוב הראשי בטביליסי הבירה. "רוסתוולי" הוא גם שם פרס האומנות החשוב ביותר בגיאורגיה.

בהמשך, היצירה תורגמה לעשרות שפות ונודעה היטב בעולם כולו ובמאה שעברה תורגמה גם לעברית בסיפור יוצא דופן: את היצירה העברית תרגם דב גפנוב וכעת, כשגיאורגיה הופכת להיות יעד תיירותי מרתק וביוזמת ההרפתקנים - מתחילים להישמע שוב בארץ השמות רוסתוולי וגפנוב. בשנת 2017 יצא תרגום נוסף של הספר אך אנחנו נחזור לראשון, זה שעשה דרך פתלתלה לארץ עוד במאה שעברה. 

  

טיול מאורגן לגיאורגיה 

 
דב בוריס פאנתלייביץ' גפנוב נולד בחצי האי קרים. הוא נמלט בילדותו בכפליט יחד עם אביו והגיע לכותאיסי שבגיאורגיה. בהיותו יושב בגיאורגיה, כששפת אמו רוסית, לימד את עצמו גפנוב את השפה הגיאורגית המדוברת במקום בו הוא חי, ואת השפה העברית - אותה למד מהאזנה לרדיו וקריאת ספרים, חלקם ספרי קודש. במהלך שנות השישים, בסתר ובהיחבא, יצר קשר גפנוב עם אנשי ספרות בישראל והחל מתכתב איתם ושולח להם את תרגומו ל"עוטה עור הנמר", מגרוזינית לעברית - שתי שפות שאף אחת מהם היא לא שפת אם עבורו.

בעברית, תרגומו של גפנוב את "עוטה עור הנמר" הוא היצירה היחידה שיש, אך רק היא כשלעצמה מעידה על מתרגם ואיש ספר ורוח מהגדולים. מבחינת תוכן השיר הצליח גפנוב לשמור על מקוריות ועל שפה ייחודית, והמשקל היה ונשאר כפי שרוסתוולי כתב. עוד הצליח גפנוב לשמור על מילה הד ומצלול, כך שבעצם קריאת השיר יכולה להישמע באותו קצב אך בלי פשרה על השפה העשירה.

כל זה קרה עם עזרתו של אברהם שלונסקי שהבין את האוצר שהיה בידו והיה לעורך הספרותי של המהדורה העברית והכוח שהוציא אל הפועל את הספר בעברית. בהקדמה לספר כתב שלונסקי שאם יצירה היא נס של יש מאין אז יצירת התרגום היא יש מיש ונס היא לא פחות. לדעתו, גפנוב הצליח לקרב את המרחקים, הזמנים, המקומות, הצורות הסגנונות, ובזכות הנס של גפנוב אנו נחשפים ליצירה הייחודית הזו.

בזכות תרגום היצירה זכה גפנוב בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת. בעקבות כך הוא ביקש לבוא ולקבל את הפרס אך לא קיבל אישור משלטונות ברית המועצות. גפנוב, דל ובודד המשיך במאבקו בניסיון לעלות לארץ ואגב כך עורר הרבה מהקהילה הציונית בכותאיסי. לבסוף, אחרי מאבק ארוך ומתיש וכשכבר קיבל אישור לעלות לישראל, התדרדר מצבו הרפואי והוא עלה לארץ באלונקה בליווי אמו. עם הנחיתה אושפז בבית החולים תל השומר כשהוא מחוסר תנועה ולא מדבר, ולאחר שנה נפטר.

 

 

לטיולים המאורגנים בגיאורגיה

  


כל הזכויות שמורות לפגסוס תייירות ונסיעות בע"מ
ט.ל.ח

Thank you! Your submission has been received!

Oops! Something went wrong while submitting the form