למרות הקשר שנוצר בין ישראל ואתיופיה בשנות ה-80 עם מבצע משה, בעיני רוב הישראלים רב הנסתר על הגלוי בכל הנוגע למדינה אפריקנית זו. אתיופיה ממוקמת במזרח אפריקה, באזור שמכונה קרן אפריקה. בצפון מערב היא גובלת עם סודן, בצפון ובצפון מזרח עם אריתריאה ועם המדינה הזעירה ג'יבוטי, במזרח יש לה גבול ארוך עם סומליה, ובדרום היא גובלת בקניה, ובדרום דרום סודן. אם דמיינתם אותה כמדבר חם ושטוח, תתפלאו לגלות בטיול מאורגן לאתיופיה, שרוב שטחה גבוה, קריר ויבש למדי. אתיופיה התברכה בהרים ירוקים לצד מדבריות חומות, אגמים ונחלים – כשגולת הכותרת הם מפלי הנילוס הכחול.
אוכלוסיית אתיופיה מורכבת מערבוב גדול של עמים, שבטים וקבוצות אתניות. במהלך תנועות הגירה שהתרחשו בתקופות שונות בהיסטוריה התקבצו באתיופיה קבוצות אתניות רבות. חלקן הגיעו מצפון אפריקה כערבים סוחרים שהגיעו לסודן ובהמשך לאתיופיה, חלקן כתוצאה מתנועות הגירה פנים אפריקאית ממערב ומדרום שנוצרה בעקבות מלחמות וחיפוש אחר מקורות פרנסה. לא רק עמים ותרבויות נפגשו באתיופיה, אלא באופן טבעי גם דתות. לא רק יהודים ישבו בה, אלא גם נוצרים ומוסלמים. הנצרות הגיעה לאתיופיה בשלב מוקדם מאוד של התפתחותה בעקבות שני סוחרים-נזירים סורים שהתגלגלו אליה בטעות, התיישבו בחצר המלך והשפיעו על חינוך בנו שהתנצר כשעלה לשלטון. זה קרה בתחילת המאה הרביעית, סמוך מאוד לקבלת הנצרות בעולם הרומי ולתחילת הפצתה בעולם. האתיופים היו למעשה לאחד העמים הקדומים שקיבלו עליהם את הנצרות.
גם האסלאם הגיע לאתיופיה בשלב מוקדם של התפשטותו בעולם. על פי המסורת, חלק ממאמיניו של מוחמד, שנרדפו במכה, הגיעו לאתיופיה, עד יעבור זעם. אלו התיישבו אצל המלך והתקבלו בברכה. כשהאסלאם התפשט מערבה, במאה ה-7, החלו השבטים הנוודים שמסביב לאתיופיה להתאסלם ובמאה ה-13 התיישבו בעיר הרר שבמזרח אתיופיה אנשי דת מוסלמים בכירים. אך האליטה הוסיפה להיות נוצרית.
שלוש הדתות המונותיאיסטיות התפתחו באתיופיה במנותק מהמקור הראשי שלהם. האסלאם במנותק מפוסקי ההלכה במכה ומדינה, הנצרות נפרדה מהכנסייה המרכזית בשנת 451 לספירה וגם הניתוק הגיאוגרפי השאיר אותה בצד, והיהדות האתיופית התגלתה לעולם רק לקראת סוף המאה ה–19 והייתה מנותקת ממרכזי היהדות בצפון אפריקה, בספרד ובמזרח אירופה יותר מ-1500שנה, אם בכלל הייתה מחוברת אליה אי פעם. כך נוצר באתיופיה סיפור של שלוש דתות שמתפתחות זו לצד זו ומושפעות זו מזו יותר משהן מושפעות מהעולם החיצון. מה שמוביל לסיפור המופלא על ארון הברית - מרכז המחלוקת בין הנצרות והיהדות האתיופית, ומקור להרבה מסתורין.
על פי האמונה היהודית, ארון הקודש הוא הסממן הפיזי החשוב ביותר של הקשר הין העם לאל וטמונה בו המהות הרוחנית של עם ישראל. הארון מוזכר בתורה יותר מ-200 פעמים. התורה מציינת שמשה רבנו קיבל את ההנחיות המדויקות לבניית הארון ישירות מאלוהים. מאות שנים לאחר מכן מתואר דוד המלך הרוקד לפני הארון ומביאו לירושלים אחרי שנים של נדודים, ושלמה המלך אחריו מכניס את ארון הברית לבית המקדש ולקודש הקודשים למקום של קבע. בתקופתו של שלמה ישנם כמה אזכורים לארון הברית, אך עם סיום תקופתו לא קיימים אזכורים נוספים לארון ועקבותיו "נעלמים".
זוהי בדיוק הנקודה בה המיתולוגיה האתיופית משתלבת בסיפור. בספר האתיופי הקדוש כֶּבְּרַ נַגַשְׁתּ (כבוד המלכים) מתואר ביקורה של מלכת שבא אצל המלך שלמה בירושלים. אם במקורות היהודים מסופר סיפור קצר וללא משמעות מיוחדת מעבר להיותו של שלמה החכם מכל אדם, אזי האתיופים מספרים שבארוחת הערב המלכה לא נענתה לחיזוריו של המלך וזה כעס והשביע אותה שלא תיגע בדבר בארמונו. לפני ששכבה לישון, הניח שלמה ליד מיטתה כוס מים וחיכה עד שתתעורר באמצע הלילה לשתות - בגלל מליחות הארוחה. כששתתה האשים אותה המלך בגזל מהארמון! בעקבות הפרת השבועה התעלם שלמה מחוסר רוצנה של המלכה ביחסים איתו, והיא עזבה את הארמון בהיריון. עם הגיעה לאתיופיה בחזרה ילדה מלכת את בנה וקראה לו מנליק (הבן של החכם). וכשהגיע הילד הסקרן לגיל 20 יצא למסע לירושלים לראות את החכם שהיה גם אביו. לאחר משא ומתן שבו החליט מנליק לחזור לאם שגידלה אותו ושלמה שלח אותו חזרה עם יועצים רבים וכהנים. אחד מאלה הבריח את ארון הברית לאתיופיה ובעקבות העד הזה השמש שקעה על ישראל וזרחה באתיופיה...
מנליק הפך להיות הקיסר האתיופי הראשון בשושלת של 250 קיסרים ששלטו לאורך 3000 שנים (האחרון בהם היילה סלאסי שנרצח כנראה בשנת 1975). ארון הברית הוצב באקסום, עיר קטנה שהייתה בירת הקיסרות, בכנסיית סנטה מריה מציון. האתיופים מאמינים שהארון מוצב שם עד היום ורק כומר הכנסייה רשאי לראותו. ייתכן.
לטיול המאורגן לאתיופיה לחץ כאן
כל הזכויות שמורות לפגסוס תיירות ונסיעות בע"מ @
ט.ל.ח.