מרוקו מאי 2010
5.5 : מגיעים לשדה התעופה בקזבלנקה.שיעור ראשון על מרוקו.הנושא : סבלנות.יושבים ומחכים לקבלת הוויזה.הפלא ופלא ,הדבר לא לוקח זמן:יצאנו מהשדה לאחר שעתיים.
העמסנו את המזוודות על האוטובוס ויאללה,מתחילים את הטיול.עצירה ראשונה בחובוס,רובע פרולטריון הפועלים בקזבלנקה,שנבנה על ידי הצרפתים וכיום חלק ממנו הפך לשוק קטן וצבעוני.זוהי נגיעה ראשונה עם העם היושב במרוקו,הזיתים פשוט נהדרים.קפה,תה ,קצת עוגיות ואנו שועטים לרבאט.בדרך הסברים ראשוניים על מרוקו ומיצובה במפה המדינית של אגן הים התיכון והאוקיאנוס האטלאנטי.
תחנה ראשונה : קסבה אל אודאייה:איזה יופי של מקום.סמטאות האינדיגו הכחולות וריח המלח הרטוב של האוקיאנוס האטלאנטי.אנו כבר מרגישים כאן משהו שונה,משהו אחר,אסלאם אחר.חיוכים מכל עבר ויד של נער מלטפת ידה של נערה .בגן האנדלוסי עיניי "איילות" בוחנות אותנו במבט שוחק.אח מרוקו,מרוקו,ההיית לי כחלום,חלום שמתגשם.
אנחנו עייפים מן הטיסה הארוכה והלילה ללא שינה,אבל לא מוותרים.[WU1] ארוחת ערב והולכים להריח את ריחות שוק המדינה ברבאט, כאשר הלילה עוטף אותנו.נעליים מפוזרות,מרק חלזונות,עותקים פיראטים של סרטים,תפוזים,גאלביות,נקניקיות מרגז ,ג'ינסים וברקע בשחל הדא (כמה עולה),,הדא מזף (זה יקר),לא הדא מזייאן (לא, זה טוב ).
בדרכנו חזרה למלון,הזוג וענונו, אזולאי ואנוכי נשארים לקפה אולה קטן לפני השינה בשדרות מוחמד החמישי..תענוג.
6.5 : אנחנו משכימים ב - 6:30 ,ארוחת בוקר ובשמונה עושים דרכנו לארמון המלך ברבאט.צבע ירוק,צריח מסגד רבוע ולא עגול,ערבסקות,מושארבייה,חבל יורד ממרום המינרט. להכל יש משמעות,הכל בבסיס החיים בחברה המרוקאית והכל שם,שם,בארמון המלך ברבאט.
ממשיכים למוזוליאום על שם מוחמד החמישי,שם קבורים בנוסף ליקירנו מוחמד החמישי גם שני בניו, עבדאללה וחסן השני.ינוחו על משכבם בשלום.
אופס,בואו נוסיף משהו לתוכנית:הולכים למלאח ברבאט.סמטאות,חנויות קטנות מחופרות בקירות הרחובות הצרים והנענע ,אח,איזו נענע ,כל כך גדולה ועבה.
צהריים מוקדמים ואנו מכוונים פנינו לשפשוואן.בדרך בכפר מורהאנה שוק גדול.אנו עוצרים לראות.
ניצה יורדת קמעה מהשביל והקרקע שנראית בטוחה להליכה ,לא מוכיחה עצמה ככזו.ניצה שקועה עד ברכיה בבוץ ואני,שמנסה לחלץ אותה ,נופל גם כן לביצה.האנשים בשוק לא מהססים וישר פונים לעזרתנו.אנו נלקחים לאחד הבתים ושם שוטפים את רגלינו,בגדינו ונעלינו.אחרי דקותיים, מגיעים גם מאיר ושירן.אחרי עוד דקותיים מגיעה אביבה.כולם נפלו לבוץ וכולם "נשטפים "על ידי המקומיים.מדהים : אנשים שאין להם כלום הציעו עזרה,הביעו חום אנושי והכניסו אותנו לביתם ללא כל פחד ומשוא פנים.
אנו ממשיכים לשפשוואן ולוקחים את הדרך הארוכה יותר, אך המעניינת יותר.אנו נוסעים דרך קצר אל כביר.אנו נוסעים במעלה הרי הריף,בגבול הדרומי של מרוקו הספרדית.הנוף הוא מדהים, בדרך כפרים של ברברים ומרחוק אנו רואים את האגם הגדול: אל מחזיין.
בשעות הערב אנו מגיעים אל העיירה שפשוואן,העיר היושבת בין הקרניים.המלון מארח גם את ראלי הרי הריף וחבורה גדולה של רוכבי אופנועי שטח מקדמת את פנינו.
הנוף מהמלון מדהים .לאחר ארוחת הערב הקבוצה עייפה ומחליטה להישאר במלון. יורדים דוב, מרגו ואני לסיור קטן במדינה,קפה קצר וחזרה למלון.
7.5 : שמונה בבוקר ומוחמד מוביל אותנו בסימטאות המדינה של שפשוואן ומסביר לנו שצבע האינדיגו הכחול הוא כנגד זבובים- "אשריי הזבוב שרואה כחול כל היום".
שפשוואן פשוט יפה.מעיין, שמימיו "מתועלים" לכפר ונשים כובסות במורדו.עצי תאנה ,האוויר צלול וכל דלת מספרת סיפור.
יש למהר קצת.היום עמוס ויש עוד הרבה מה לראות.אנו עוזבים את שוואן וממשיכים לקברו של השד"ר רבי עמרם בן דיוואן הקבור ליד וואזאן.אנו מספרים את סיפורם של יהודי מרוקו.כבוד.
בשעות הצהריים אנו בוולוביליס על שם פרח החבלבל הנפוץ באזור.עיר רומית עתיקה הטומנת בקרבה פסיפסים מן המאה השנייה והשלישית לספירה.המיקום הוא מאוד מעניין:בלב אסם התבואה של מרוקו.
שער הניצחון לכבוד הקיסר קרקאלה ,קצת חוש הומור פאלי ואנו בדרך למקנס.ארוחת צהריים בכיכר אל הדים(הכיכר ההרוסה),מוזוליאום של מולאי איסמעיל,השליט האכזר שלא זכה לחבק את משאת נפשו מצרפת (הנסיכה קונטי) ובמקומה נאלץ להסתפק בשני שעונים ועריפת ראשים סיטונאית.ביקור קצר באסמי התבואה ומערכת הבארות ואנו מוצאים עצמנו ברובע היהודי,בבית הכנסת הישן של מקנס.ההתרגשות היא מובנת.אנו מחליטים לחפש את ביתו של מאיר במלאח הישן.בדרך אנו עוברים מקור מים שמאיר זוכר בבירור וזכרונות ילדותו צפים ועולים למול עיניו.אנו מגיעים לרחוב בו הוא גר,אך אין אנו מוצאים את הבית.הרבה זמן עבר מאז.
אנו אומרים תודה רבה לשוטרים שליוו אותנו וממשיכים לפז.
הערב יורד ופז המודרנית מחייכת אלינו במזרקות המים שלה ובשדרות הרחבות שלה. אנו תוהים לרגע האם אנו באמת במרוקו.כן,גם פז היפה היא חלק מהתמונה המרהיבה ששמה מרוקו.
פז,עיר התיאולוגיה של צפון אפריקה,היכן שלגם הרמב"ם בשקיקה את מתק שפתיו של רבי יהודה הכהן אבן סוסאן,העיר שבו בנה אבו עינאן את המדרסה היפה שלו ,המקום שבו הלימוד והמלאכה נפגשו וסחורות נכנסו ויצאו.האם רוחות העבר נושבות בפז?כן או לא ,את זה נראה מחר.
בערב ,סיור בשדרות חסן השני המוארות וכרגיל: הזוג וענונו,אזולאי ואנוכי יושבים לקפה.מה נגיד ומה נאמר:תענוג.
8.5 : מסיירים במדינה עם חאפד.ריחות,חמורים,באלאק,כפתנים,נחושת קומקומים,נגרים ובסוף, מלמעלה, רוחות העבר מזכירות לנו איך היו הדברים פעם-אנחנו ברובע הבורסקאים.
חשוב לציין :ג'סי התחיל במרחץ הקומקומים : יש לו שניים בתיק.
הרגליים קצת עייפות וחושבים , אולי ניגש למלון מוקדם היום,לשם שינוי.מלון,מה פתאום מלון.אנו שועטים לספרו,חייבים למצוא את הבית של דינה.אנחנו מוצאים את הבית של דינה,שזוכרת הכל לפרטי פרטים.בדרך דינה מתלבטת אם לעלות לבית דודתה.על מה ההתלבטות ,ברור שעולים.דינה זוכרת הכל ובביתה שלה,היא מספרת לנו בדיוק היה כל דבר.הדיירים הנוכחים שינו קצת את פני הבית.הם חילקו אותו לשניים וכעת גרות שם שתי משפחות.דינה ושתי הנשים שפתחו לנו את ביתן בפנינו מתחבקות בחום ונדמה לרגע, כאילו הזמן עצר מלכת.
אנו חוזרים לפס ודינה חולקת עימנו כמה מחוויות הילדות שלה במרוקו.
9.5 : אנו עושים דרכנו לסהרה,יום נסיעה ארוך.חוצים את האטלס התיכון והגבוהה, לאחר שעצרנו באיפראן ולרגע נדמה היה כי אנו בשוויץ.אנחנו חוצים את הבילאד אל סיבה ונפעמים מהמרחב הגדול הזה, שנקרא מרוקו.מרחוק , מהרי האטלס הגבוהה כיפות השלג צופות בו ומחייכות לנו בסינוור קרני השמש.אנחנו מדברים על האסלאם ומשתאים למול עוצמתה של נאת המדבר זיז.
אנו מגיעים לאוברג' טימבוקטו לפנות ערב ומראה המדבר המחליף צבעים בשקיעה מרטיט.ארוחת ערב של מלכים והשכם בבוקר אנו שועטים לזריחה.
יום שישי:עולים על הג'יפים,מטפסים על הגמלים ולאחר מכן מטפסים באומץ ובכושר על הדיונה הגדולה.אין מילים.
בגמרא רשום:"הרוצה להחכים ידרים".
לאחר ארוחת הבוקר אנו ממשיכים עם הג'יפים ומבקרים בחמליה לרענן אוזננו במוסיקת גנאווה.כל זאת, לא לפני שאנו עוצרים לצפות בפלמינגואים באגם סארג'י.
את עבדול,נסיך הסהרה אנו פוגשים בריסאני,היא סיג'ילמאסה העתיקה,אחת מנקודות העצירה החשובות על דרך המסחר הטראנס סאהרי.
אנו שומעים על אורח החיים בקסבה מדברית,מקבלים הסברים על אומנות אריגת השטיחים של הברברים ,קונים אוכל ועולים צפונה, חזרה לאטלס,לעמק הטודרה.
אח,ללקק את הדבש מאותיות התורה,אח ללקק את המתיקות שעוטפת אותך למראה עמק הטודרה.מי שראה לא ישכח.
דרך אגב,כמה קומקומים יש כבר לג'סי בשלב הזה?
10.5 : נהר הדאדס,פשוט יפה.אנו פותחים את היום בטיול רגלי לגדות נהר הדאדס.טרסות ירוקות,עצי פרי,עצי אגוז ותאנה.בדרך הנשים כובסות,גברים חורשים את השדות (לא רק גברים) וצחוק ילדים מהדהד לו בין העלים.מה עוד נבקש?
אבראהים,תודה רבה על ארוחת הצהריים.הקוסקוס היה טעים מאוד.שא ברכה,איש יקר.
מלמעלה הנוף תמיד יותר מעניין,האם אין זה כך?
אוקיי ,אז היו 207 מדרגות לטפס,לא נורא.
ממרומיי קסבת אית בן האדו אנו צופים על ואדי מלאח הירוק ונהנים מהרוח המלטפת,אולי קצת מעייפת.
הערב יורד על המדבר ואנו בדרך לווארזאזאת,עיר הסרטים,ללינה ולארוחה טובה.כרגיל בערב,משפחת וענונו,משפחת אזולאי ואנוכי יוצאים לסיבוב ויושבים לשתות קפה .הפעם יש לנו אורחים, הזוג שלמה.מה נגיד ומה נאמר.תענוג.
11.5 : את האחים מדאני ותוהאמי אל גלאווי ,לא כל כך אהבו במרוקו ואם זה כך,אז בואו נזוז מקסבת תאורירט וניסע לנו למקום יפה ששמו תפראוט.אנו בוחרים לרדת מהכביש הראשי ויורדים דרום מזרח על כביש מספר 106.אנו נוסעים בלב הרי האנטי אטלס והנוף הוא מרהיב.תצורות הגיר והגרניט לא נותנות לנו מנוח ובדרך עאדל מוצא לו כלה.עאדל מי שעוד לא יודע,הוא אחד הבחורים המבוקשים ביותר במרוקו.
השאלה,מבוקש על מה?
לאחר ארוחת הערב אנחנו מתכוננים ליציאה,הדרך חשוכה והמקום לא כל כך "סוער" והחבר'ה מחליטים לנוח במלון.אביבה ואני יוצאים להליכת ערב נחמדה וחזרה במלון, ישראל בחדשות.
12.5 : היעד אגאדיר.אבל,לפני זה,הולכים,הולכים לראות את הסלעים הכחולים.המקום הוא מרשים בתצורות הסלע השונות המנקדות את המרחב "המגובע", אך הצבע הכחול לא מעורר אהדה בכולם.זא'ן ורמאן,האם הרסת או שהוספת?
אגאדיר,העיר שנמחקה בן לילה ונבנתה מחדש.האם אנחנו באילת?טיילת יפה, גלידה טובה והשילוש הקדוש :אללה ,המדינה והמלך,מואר באור יקרות.בערב יוצאים ,חלק פורשים מוקדם יותר וכרגיל:הזוג וענונו,הזוג אזולאי ואנוכי יושבים לשתות קפה.היום יש לנו אורחים נוספים: הזוג קרני ואביבה.מה נגיד ומה נאמר:תענוג.
13.5 : אוי סווירה,כל פעם שאני פוגש בך ליבי נשבר מחדש,את כל כך יפה, שאם היו לך שפתיים,הייתי מנשק אותן נשיקה אחת ארוכה.
סידי מוחמד אבן עבדאללה,איזה נמל יפה השארת לנו.תותחים נתנו לך במתנה ובתבונתך ידעת, שאם תיתן ליהודים לנהל את המסחר ,אזי העיר תפרח.
רבי חיים פינטו,תודה רבה על החוכמה והפיוט.
היי,אתה שם,אתה זוכר את הנדריקס מהלך ברחובות העיר?
סווירה,צר לנו,אך אנו חייבים להמשיך למרקש. להתראות בפעם הבאה.
והנה אנחנו במרקש.עיר "הפשע והרשע",העיר שכישופיה הילכו קסם על המערב,העיר שלא נותנת לך מנוח.ג'אמעה אל פנה בלילה מוארת ,רוקדת במעגלי החושים שלה והגליז שוקקת ממכוניות ומועדונים.
מרקש,תני לנו שנייה לנשום,את משתוללת.בואי נעצור לרגע ונשתה מיץ תפוזים מתוק ועסיסי.בבקשה מרקש,שנייה ,תשחררי את החיבוק שלך,אנחנו מבטיחים,נחזור מחר.
14.5 : הג'יפים קוראים לנו חזרה.הם מעבירים לנו מסר מהאוקאמידן.בואו,אתם מוזמנים אליי למרפסת.
אסור להגיד לא לאוקאמידן כאשר הוא מזמין,בייחוד כשהזקן שלו בלבן.לא הצטערנו שבנו.הנוף מהמרפסת היה מדהים.הוא לחש לנו, שקצת יותר למטה,החבר שלו מוחמד איית עמר מחכה לנו עם תה ולחם שעורה.גשו אליו,תשתו,תסעדו פת לחם צנועה ותמשיכו הלאה.ככה אנחנו כאן באטלס הגבוהה, שמעל מרקש,אנחנו אוהבים לתת מזור לנשמה,כי אנחנו יודעים עד כמה תובענית האחות שלנו,מרקש.כאשר תחזרו אליה היום בצהריים ותפסעו בנימי ליבה השוקק חיים,אל תשכחו למסור לה דרישת שלום חמה מאיתנו,מהרי האטלס הגבוהה,האחים שלה,ששומרים עליה מלמעלה.
שלום שוב מרקש,הבטחנו שנחזור וקיימנו.
נכון,הבטחתם וקיימתם.בואו ,בואו אליי ותרגישו חופשי ללכת בנימי ליבי לאן שתרצו,רק אל תשכחו את הדרך חזרה ואם אתם שוכחים,תשאלו איפה הכותובייה,החברים שלי כבר יסבירו לכם.
האם תחזרו שוב?
כן ,נחזור,מחר בבוקר, לחיבוק אחרון.
15.5 : שלום לכולם,בוקר טוב.זה לשיער,זה לאישה,זה לגבר וזה לחשק.
מרקש,לא אמרת לנו שאת סודות כישופייך את מוכרת,ועוד בחוש הומור ובחינניות.
האם באהייה תקבל אותנו גם כן כך בהומור.
לא ידידיי,אצל באהייה אין זמן להומור ,הרי כתב דן בן אמוץ זיונים זה לא הכל , הובכן ידידיי, כאן בארמון הבאהייה .......זה הכל.אבל אל תשכחו מאיפה באתם ולאן אתם חוזרים,אז בקשה לי אליכם, אחרי שתבקרו אצל באהייה ,תקפצו רגע למלאח היהודי,שם גרו פעם חלק מילדיי שעזבו להגשים את משאת נפשם.
האם אני כועסת עליהם, שעזבו אותי?אולי קצת,אבל סולחת ותמיד אוהבת לראותם כשהם באים לבקר.
דרך אגב,בטח יהיה לכם חם בהמשך היום,אם כן,תקפצו לגני מנרה,שם תאכלו להתרחץ ,אם תרצו,כמו פעם,אז, כשהיו שם לא רק זיתים,גם תפוזים וצחוק ילדיי היה מהדהד שם בחג המימונה.
תודה לך מרקש,אנחנו לא נשהה אתך עוד הרבה,אל תכעסי,אנחנו חייבים להגיע לאוזו'ד,למפלים,לראות את היופי הזה.לא מרקש,הם לא יותר יפים ממך,אל תעלבי ובבקשה בלי פרצופים.די,תורידי את הידיים,בלי חיבוק עכשיו,אנחנו פשוט חייבים לזוז,בלי מניפולציות, טוב.יופי,תני חיוך.ביי,להתראות.
הוד והדר פגשנו שם באוז'וד,הוד והדר של מפל מים שקשת צבעונית עיטרה את מצחו הגאה, מצח גאה היאה למפל ,שגאוותו המנומסת מטפסת לגובה של 100 מטרים.
המשכנו לאפורר דרך מאגר המים הגדול בין אל ווידאן,אחת הנקודות האסטרטגיות במרוקו,מאגר גדול שמנפק חשמל ומים למישור תדלה הרחב,אותו ראינו מלמעלה.מרהיב.
מרוקו,מה יהיה,מה עוד את טומנת בקרבך?
16.5 : מרוקו,כמה עוד פינות חמד מסתירה את ,האם יש עוד מקום יפה כמו עין אסרדון (מעיין האתון)בבני מלאל?.
יש ועוד יש,אבל פנינו שלנו מועדות לקזבלנקה,לפאר היצירה של אהוב בניה של מרוקו,חסן השני.פנינו מועדות אל המסגד הגדול בקזבלנקה.
אנו נכנסים למסגד בשעה שלוש אחר הצהריים לאחר סיבוב פנורמי ברובע אנפה היוקרתי. מלווה אותנו אילהאם.אנו נהנים מהסבריה המדויקים והבהירים ועינינו לא חדלות להתפעל מגודלו ועושרו של המבנה.שש שנים של בנייה בה כל אדם במרוקו תרם קצת מכספו לטובת הפרוייקט.מדהים.
האם הוא יפה יותר מבית הכנסת הגדול בקזבלנקה בו בקרנו קודם?
ג'סי,חכה לאן אתה רץ?הגענו,מצאנו,היא בכלל גרה בלאס ווגאס,היא רק באה לחתונה.
מה זה חשוב,כאן בבית הזה,במלאח של קזבלנקה,גדל ג'סי עד גיל 17.
ג'סי,כמה קומקומים יש לך עכשיו?שישה.
מספיק לא?כן בהחלט,די מספיק.
17.5 : בנסיעה למחרת היום לשד"ת הגשם פוגש בנו,ונדמה כי מרוקו מזילה דמעה, כשאנו עוזבים.
ג'סי מחזיק בידיו תיק קטן.ג'סי מה יש לך בתיק? אה,זה, זה הקומקומים.כמה, שישה ,לא?.
לא ,שמונה,אתמול קניתי עוד שניים.
הגשם פסק,השמש יצאה,מרוקו חייכה.
תודה לכולם.
יהונתן
להורדת סיכום טיול