"אם איננו יכולים ליצא את הנופים הנפלאים שלנו מכאן, אז נייבא את התיירים לכאן"- התפעם מנהל הרכבת חוצת קנדה מהנוף שעה שהמסילה הגיעה בדרכה הארוכה מחופי האוקינוס האטלנטי להרי הסלעים. שהיעד הסופי שלה היה האוקינוס השקט. אותו מנהל נמרץ, ויליאם פן הורן שמו, אמר ועשה. ביזמתו בנתה חברת הרכבות בתי מלון מפוארים דמויי מצודות באתרי טבע מרהיבים כאגם לואיז ומרחצאות באנף והתיירים העשירים החלו ולזרום בטיולים מאורגנים לקנדה.
תחילה, בשנת 1888, באו כחמשת אלפים אורחים. היום מספרם קפץ ל-5 מליון תיירים. מרביתם נוהרים להרי הסלעים בעונת הקיץ הקצרה וחלקם מעדיף את תיירות החורף והסקי. מה מצפה לטייל ולתייר באיזור מרוחק זה?
נופי פרא, מרחבים עצומים משובצים באגמים בגווני כחול וטורקיז עזים, קרחונים ,חיות בר ועופות דורסניים. זוהי תעודת הזהות של הרי הסלעים הקנדיים או בשמם הלועזי, הרי הרוקיס. המפגש עם נופי בראשית אלה שובה לב ומושך לשוב ולבקר בהם עוד פעם ועוד פעם בלי להגיע לרוויה. הדחף מערבה כדי לצוד חיות בעלות פרוות, הוא שהביא לחשיפת היופי הזה לעיני האדם הלבן. מלבד חיות בר הם מצאו כאן שבטי אינדיאנים שחיו כחברת מלקטים וציידים. בקנדה הם מכונים "הקנדים הראשונים" להבדילם מגלי המהגרים הלבנים שהגיעו לארץ זו אלפי שנים אחריהם. בהיעדר נשים לקחו הציידים בנות זוג מקרב הילידים .את צאצאיהם ניתן לפגוש בישובים הבודדים שבהרי הרוקיס.
נקודת המוצא לטיול בהרי הסלעים בקנדה, העיר המשגשגת קלגרי, לא מעידה על הצפוי במהלך הדרך. קלגרי היא עיר גדולה, מודרנית, עם מרכזי קניות נוצצים ומגדל גבוה ש"ראשו בשמים" (191 מטרים) שנקרא בשם מגדל החלל. רחובות הכרך הומים אדם וביניהם חוואים קנדים עם כובע רחב שוליים. הם עורכים כאן מפגשים ומקיימים "רודיאו"- תחרויות רכיבה על גבי סוסים. הסטמפד, אותן חגיגות קיץ אלה, מלוות בנשפי ריקודים, זיקוקים ו...חבילות קש הפזורות בכל בתי המלון והבארים.
מנגד, עיר הנמל וונקובר שלחוף האוקינוס השקט, היא נקודת מוצא הפוכה לטיול להרי הסלעים שמזרחה לה.
נסיעה נינוחה מקלגרי מביאה לפארק הלאומי הפופולרי שהשער אליו היא באנף. באנף הינה עיירה חמודה ומסבירת פנים, הגבוהה בערי קנדה-1385 מטרים מעל פני הים. יש בה רחוב ראשי אחד. עיירת הנופש הקטנה כפופה לתקנות המגבילות את צמיחתה וזאת כדי לשמור על אופיו של הפארק. הר הגפרית בשוליה מתנשא לגובה של 2980 מטרים. רכבל מקפיץ את המטייל לפיסגתו שמשמשת נקודת תצפית נהדרת לנוף הנפלא שמסביב.
מחרוזת פנינים מסביב לבאנף. יוצרים אגמי מי קרחונים מקסימים. המפורסם שבהם הוא אגם לואיז. האגם מוקף הרים שכיפותיהם מכוסות שלג .בגדתו מלון פאר ענק שהוקם על ידי חברת הרכבות הקנדית וטיילת עמוסה בתיירים. מהו מקור השם? ובכן לואיז זו היא בתה של המלכה ויקטוריה שנישאה למושל הבריטי של קנדה.
אגם מוריין הסמוך מרשים בצבע הכחול- ירקרק העמוק שלו ובהרים הזקופים שסוגרים עליו סביב. למצפינים ממתין אגם פייטו שגוון המים שלו כחול כהה. בשל סחופת הקרחונים אין הדגים יכולים להתקיים במים.
משפע מסלולי הטיול ברגל הבחירה של רבים בטיול מאורגן לקנדה היא קניון ג'ונסון שתחתיתו נחל גועש מתחתר בסלע הגיר ומפלי מים לאורך כל המסלול.
לאורך הפארק מתוח כביש שזכה לכינוי נתיב הקרח. אורכו 230 ק"מ והוא מקשר בין שני חלקי הפארק ומסתיים בעיירה ג'ספר. דרך נופית מרהיבה שקו פרשת המים עובר במחציתה. הקנדים הגאים בארצם מכתירים את "נתיב הקרח" כיפה בעולם ומי יכול להתוכח עם הקנדים שכל כך קנאים לארצם.
אתר חובה לכל מטייל בכביש הוא שדה הקרח אטבסקה, שלוחה של קרחון קולומביה. גוף קרח אדיר מימדים ששטחו 325 קמ"ר ומשתרע לאורך קילומטרים. לקרחון לא עולים ברגל אלא באמצעות אוטובוס מיוחד במינו מצוייד בגלגלי ענק. מישטח כבוש מאפשר טעימה מהקרחון בהליכה עליו בנעליים רגילות. זהירות!. הקרח כבשו אמנם אך חלקלק.
בכביש היציאה שוב מקבץ של מפלי מים שוצפים. הדרך מגיעה למקבילה הצפונית של באנף, הלא היא העיירה ג'ספר. ג'ספר היא בסיס מצויין ליציאה לטבע בטיול בקנדה. היא מציעה שיט מרגיע באגם מיליגן וגם ביקור באגם מדיסון שהוא תופעה גאולוגית ייחודית. בקרקע האגם מעין פקק . כשהוא נפתח האגם מתרוקן ממימיו וכשהוא נסגר האגם שב ותמלא מים. אגם אחר הוא אגם פירמיד שנקרא על שם ההר המתנשא מעליו מזכיר פירמידה רק למי שלא ראה פירמידה מעולם.
על דובים ועל יער בלב המבקרים בשמורות הרי הסלעים מפעמת תקווה למפגש עם הדובים. הרי כאן מעוזם ומושב הקבע שלהם. בקיץ הם התעוררו משנת החורף הארוכה שלהם ומשוטטים בהרים ובגאיות בתורם אחרי מזון. הדב נמנה עם קבוצת הטורפים אולם כאדם הוא "אוכל כל". לקינוח הוא מבקש לו פירות וגרגרי יער מתוקים. איש איננו יכול לערוב כי תפגשו עם הדובים וגם חברת "פגסוס " לא מתחייבת לכך, אלא שהסיכוי קיים. עד להגשמת חזונו של ישעיהו הנביא:" ופרה ודב תרעינה"( ישעיהו יא ז) מומלץ להולכים בשבילים לקשור פעמון לתרמיל. הדב איננו סובל רעש ודנדון הפעמון מבריח אותו למקום שקט יותר. הנוסעים ברכב מצווים לצלם מתוך כלי הרכב ולא לצאת ממנו למפגש העלול להיות מסוכן. שניים הם מיני הדובים בהרי הרוקיס. דב הגריזלי והדב השחור.
דב הגריזלי ניכר בפרוותו הבהירה- חומה, במידותיו הגדולות ובטפריו הארוכים. הדב השחור נפוץ יותר קטן ממנו וחוטמו חום. שני המינים הם הולכי ארבע אך מסוגלים להזדקף ואף לצעוד על שתי רגליהם האחוריות.
לא אחת מתגלים לעינינו שועלים משוטטים ולעתים זאב משחר לטרף. פה ושם נתקלים בעיזי הרים המלחכות את שולי הכביש בשל המלח שבו ובאייל הקורא (מוס) שמתנאה בקרניו הגדולות. בשמים מעל מרחפים 180 סוגים של עופות וציפורים למיניהן.
ביציאה מערבה מהפארק, בדרך לעיר החוף היפהפיה ונקובר, מתנשא הר רובסון המושלג שפסגתו 3954 מטרים. התקווה היא שערפילים לא יכסו את הלובן הצחור והנוצץ שלו.
למעלה ממאה שנות תיירות אינטנסיבית לא פגמו בעוצמת הטבע האדיר הזה שנקרא הרי הסלעים. הפארקים מרושתים היום בכבישים ומצפורי נוף נוחים אולם נשמרים בקפדנות מכל פגיעה בהוד הבראשית ששפוך עליהם והופך אותם לפנינת טבע נדירה בעולמנו.
הרי הרוקיס ישארו עמכם זמן רב לאחר שתשובו לבתיכם.
לטיול המאורגן לאלסקה - לחץ כאן
כל הזכויות שמורות לפגסוס תיירות ונסיעות בע"מ @
ט.ל.ח.