מספר טלפון
03-6374000

מורשת לתרבות יהודית-עברית, ציונות וחסידות במחוזות אוקראינה / מיכאל דימון

חיים נחמן ביאליק נולד בכפר קטן בשם ראדי הסמוך לז'יטומיר. בעיות פרנסה אילצו את משפחתו לעקור לז'יטומיר. עם פטירת אביו העבירה אמו האלמנה את ילדה מפרבר הזפתים שבו התגוררו לבית סבו בפרבר העצים האמיד ברחוב מוסקובסקה.

עיריית ז'יטומיר מעריכה ומתגאה בערך ההיסטורי במקום. ביאליק תיאר בילדותו את המקום "הבית...היה מלא זיקנה". למרות זאת טבע הבית את רישומו בחייו כילד שהתבגר בעצמו וידע למזג את רצונות הסב והלימוד בבית המדרש עם משחקי הילדות. בתוך אלה היו שעות ארוכות של בדידות שבהן תירחש את מצעדו המתוחכם לעולם אחר ושונה. את כל אלה תיעד בעטו שלו ולאוזניהם של חברים קרובים. ולמי שקרא את הכתוב קל לעמוד במקום ולהתחבר אליו באמצעות דמיון מוזן. כעבור שנים, באודסה, חשף  ביאליק הבוגר באוזני פרופסור בן-ציון דינור לימים שר החינוך במדינת ישראל פרק אחד מאותם ימים בז'יטמור. שבבית סבו החלה פריחתו ה"גברית", כשהיה בן 10, יצא לבו לקרובת משפחה נאה שהייתה סמוכה על שולחן הסב. עשה כל דבר כדי לשאת חן בעיניה ואף שימש דוורה האישי והעביר את מכתביה "הסודיים והרומנטיים" למי שביקשה. שניהם, בהפרשי זמן גדולים, עקרו לאודסה. לביאליק נודע שנישאה לגבר מצליח בעסקיו. משום שהיה בראשית צעדיו בעיר המדהימה, רצה לחדש עימה את הקשר, בא אליה וספג עלבון. "נעלבתי על חילולה של הדמות שהייתה חיה בלבי כאב של בושה" עד שהגורל חייך אליו ונקם את נקמתו המתוקה, בתום נאום שנשא בכנס אגודת ה"זמיר" למוזיקה יהודית באודסה ניגשה אליו גברת הדורה ונאה, "במאור פנים, מושיטה לי ידה מרחוק... זו היא! בלי בושה ומבוכה הסיבותי פני ממנה כאילו לא ראיתיה "זה היה גורלה של אהבתי הראשונה".

בארץ זו צמחו גדולי תורה מפורסמים  מחוללי החסידות, רבי ישראל בן אליעזר (הבעל שם טוב) ממז'בוז וממשיכיו רבי לוי יצחק מברדיצ'ב ורבי נחמן מאומן ועוד... מקומות שהם במערב ומרכז אוקראינה - ווהלין וגליציה המזרחית בהמשך רצף גיאוגרפי גליציה המערבית שדרום פולין.
בבוצא'ץ נולד שמואל יוסף עגנון זוכה פרס נובל ועל שמו רחוב מגוריו אשר הנציח לעד את העיר בספרו "עיר ומלואה", עגנון מתאר שהיה פוסע לבית הוריו דרך רחוב שבו שכנו "בית דואר, הגימנסיות, בית נזירות, בית חולים קטן המוקף גן, ספסלים ירוקים עליהם ישבו משכילי העיר וקוראים עיתונים, בחורים ובתולות עד סוף אשמורת הראשונה". ב-1930, 22 שנים אחרי שעלה לישראל חזר לבקר את עירו ובספרו "אורח נטה ללון" תיאר את שראה "המקומות כולם השתנו ואפילו האוירים שבין בית לבית נשתנו, הספסלים ניטלו והאקציות (עצי שיטה) נגדעו ורוב הבתים חרבו. ומשכילי העיר מתו".

אוקראינה סיפקה לנו בארץ ישראל תשתית אנושית להנהגת התנועה הציונית ומושבי כנסת הראשונים, מדינית וביטחונית והם רבים, נציין ראשי ממשלה - משה שרת, לוי אשכול וגולדה מאיר שרק היא הונצחה בקייב בירת אוקראינה בחזית הבית שבו נולדה גולדה מבוביץ' יש דיוקן פניה, הנשיאים -יצחק בן צבי, אפרים קציר, שרים- בן ציון דינור, זלמן ארן, פנחס לבון, גדעון האוזנר, יעקב ש' שפריא, רמטכ"לים- יעקוב דורי, צבי צור, מס' אלופים בצה"ל וראשי ערים, ציון מקום מוצאם נחלק מחלקים שונים שהיו בשליטה פולנית, רוסיה הצארית ואוסטריה הקיסרית. ניתן לציין שהיתה קב' בארץ ישראל ידועה גם "קב' אודסה" שאנשיה הגנו על יהודים בעת פרעות, עלו לישראל ונמנו עם מייסדי ההגנה ואצ"ל. אחד מהם היה אברהם תהומי וכל ספר על התקופה מציין זאת.
בקייב בירתה של אוקראינה, זכתה דמותו של שלום עליכם הוא שלום רבינוביץ בפסל המתנוסס במרכז הומה ורחוב על שמו.
 

אוקראינה אוקראינה אוקראינה

 
אודסה עיר נמל לחופי הים השחור מוצא לים התיכון, עיר צעירה במושגים היסטוריית ערים ונבנתה בתקופתה של הצארינה יקטרינה הגדולה, מתוארת ביצירות סופרים כגן עדן, יפה ושובת עין בארכיטקטורה. היהודים זכו בה לסובלנות ונהנו מחופש רוחני ועסקי די רחב והיה שגור המשפט כמו אלוהים באודסה, הסופר אביגדור המאירי אמר ירושלים דאוקראינה. זאב ז'בוטינסקי אחד מבניה ציין שבאודסה נרדמה אפילו האנטישמיות, כתב על העיר בספריו אודסה שלי והרומן חמשתם. הוא פעל במערכת העיתון אודסקייה נוביסטי ששכן בבניין יפה, היה למבקר עיתונות בתיאטרון המקומי,בנוסף אליו פעלו בעיר ביאליק, אשר גינזבורג הוא אחד העם, שלום עליכם, שלום יעקב אברמוביץ הידוע כמנדלי מוכר ספרים ועוד רבים כמותם. מסופר על אחד העם על אהבתו הסודית לצינה אשתו של מאיר דיזנגוף שהייתה חד צדדית ולא גילה אותה אפילו לצינה, דיזנגוף שהיה מודע לכך, רמז לאחד העם ושלא בעדינות יתרה, הם חדלו מלדבר עד שדיזנגוף הכיר בטעותו ובסוף ימיהם נתפייסו.
בשנת 1882 יהודה לייב פינסקר רופא ופעיל ציוני הגיע למסקנה שהגיעה העת ליהודים לחיות במדינה משלהם הוא פירסם חוברת אוטואמנציפציה עוד לפני הרצל, פינסקר פנה לאישי מפתח בניסיון לקדם את חזונו. ביאליק וזבוטינסקי הכירו אחד את השני בעיר קישינייב (כיום במולדובה) וזאת לאחר שיצאו כל אחד לחוד למקום שבו היה פוגרום ידוע, ביאליק אסף חומר וכתב על כך פואמה בעיר ההריגה, זבוטינסקי שבא לעזור לקהילה וקרא את הפואמה של ביאליק תירגם לרוסית, בזכות קשריו עם הסופר הרוסי בעל מהלכים מקסים גורקי, קיבלו ביאליק ועוד סופרים אישור לצאת מרוסיה לארץ ישראל מנמל הים אודסה .

והשאר יסופר במהלך הביקור...

לטיול מאורגן לאוקראינה עם חברת פגסוס לחץ כאן

לטיולים מאורגנים נוספים לאירופה עם חברת פגסוס לחץ כאן

כל הזכויות שמורות לפגסוס ישראל בע"מ

ט.ל.ח

 

Thank you! Your submission has been received!

Oops! Something went wrong while submitting the form