גדלתי בנתניה. לשם עברנו מקריית שמונה כשהייתי בת 6.
הורי הנחילו לי את אהבת הטיולים מילדות כך שאפשר להגיד שטיולים זורמים אצלי בוורידים.
סיימתי תיכון בנתניה במגמה מתמטית-פיזיקלית.
בצבא שרתתי כצפנית בחיל האויר.
התחלתי ללמוד משפטים באוניברסיטת תל אביב אבל אחרי שנה, גבר עלי יצר הנדודים, לקחתי הפסקה של שנה מהלימודים ונסעתי לארצות הברית, שם טיילתי במשך כמה חודשים, לבד ועם חברה. כשחזרתי סיימתי את הלימודים וקיבלתי את רשיון עריכת הדין שלי.
במקביל נישאתי ונולדה בתי הבכורה ולאחריה נולדו לי עוד שני בנים, היום כולם בוגרים ויש לי בינתיים גם שני נכדים קטנים. אני מתגוררת מעל 30 שנים בהוד השרון.
עסקתי ואני עדיין עוסקת בעריכת דין ובגישור, באופן עצמאי, בתחום אזרחי-מסחרי ומשפחה.
בשנת 2003 קיבלתי תואר שני במשפטים בתחום גישור מאוניברסיטת בר אילן בהצטיינות. במקביל הוסמכתי כמגשרת בעניינים אזרחיים ובעניני משפחה, תחום שאני מאוד מתחברת אליו כי מדובר בבני אדם ואני מאמינה שבאמצעות שיח נכון אפשר להימנע מסכסוכים מלכתחילה.
לפני כשלוש שנים התחלתי להתנדב ככמגשרת וכמשתתפת בפרויקטים של בניית הסכמות במרכז לגישור קהילתי בהוד השרון.
אני מאוד סקרנית וכל דבר מעניין אותי ללמוד כך שגם במשך שנים רבות התעסקתי במקביל לעריכת הדין גם בעתונאות, בכתיבה, בעריכה. במגזינים, בעתונות מקומית ועריכה משפטית בהוצאה לאור של לשכת עורכי הדין.
מפעם לפעם אני מרצה בפורומים שונים על עניינים משפטיים ועל עניינים הקשורים ביעדי הטיול שלי.
בשנת 2008 נחשפתי לנושא של הדרכת טיולים ונדלקתי. אני אוהבת בני אדם, את השונות ויחד עם זאת את הדמיון בין כל המין האנושי, סקרנית מאוד להכיר לעומק תרבויות, אנשים, תופעות גאולוגיות, תרבות, אמנות, ביוגרפיות, טבע ומגשימה את כל אלה בהדרכת הטיולים.
"אם את אוהבת את מה שאת עושה-את תעשי אותו הכי טוב שאפשר. ואם את אוהבת אנשים-השמיים הם הגבול."
במקצועי ובהכשרתי אני עורכת דין ומגשרת, בעלת תואר שני במשפטים, בהצטיינות, מאוניברסיטת בר אילן ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת תל-אביב.
בשנת 2008 סיימתי לימודי קורס מלווי קבוצות בהצטיינות.
מאז אני מתמחה בלווי קבוצות ובהדרכת טיולים ביעדים צפון איטליה, ספרד, סיציליה, רומניה משנת 2008.
הדרכתי וליוויתי עשרות טיולים עם מאות מטיילים תוך שאני מעניקה להם חווית טיול מהסרטים.
אני אוטודידקטית ולומדת כל הזמן, משתתפת בקורסים, בהשתלמויות ובסדנאות בנושאים: אמנות, נצרות, תקשורת בין-אישית, גישור ובניית הסכמות, שפת גוף, תקשורת אסרטיבית וכמובן השתלמויות ביעדים שבהם אני מדריכה.
אוהבת אדם ואוהבת את ההדרכה אהבה עזה.
![]() |
![]() |
![]() |
אירופה - איטליה, ספרד, סיציליה, רומניה
מרכז אמריקה - קובה, קוסטה ריקה, פנמה
איטליה בשבילי היא רומנטיקה, מוזיקה, אוכל טוב, אמנות, אנשים חמים. אני מרגישה בה בבית. היא מאוד מתאימה למטיילים ישראלים, עם החום האנושי של האיטלקים, הנופים היפים והמתחלפים שאפשר פשוט לנסוע שעות ולא להפסיק להתרגש מהמראות. אני מאוהבת באוכל האיטלקי שכמו כל דבר אחר בארץ הזאת, הוא מעשה אמנות להתפאר.
איטליה בשבילי היא מיכאלאנג'לו ולאונרדו דה וינצ'י שבעיני הם גאוני כל הדורות למיניהם, איטליה היא פסטה אולה אוליו או ברוטב בולונז, וטירמיסו וקפוצ'ינו והשולחנות שערוכים גם במסעדה הנידחת ביותר עם מפות משובצות על השולחן והאוכל הוא גם טעים לחיך וגם תאווה לעיניים, איטליה היא הנופים המרהיבים של הרי הדולומיטים ואגם גארדה, ונציה שאין עוד כמוה בעולם, הגברים והנשים הלבושים כל כך יפה והפמיליה שיוצאת בערב לטרטוריות המקומיות עם הילדים והטף.
ההיסטוריה של איטליה , עוד מייסוד רומא, רצופה ארועים, קיסרים, אפיפיורים, תככים, הון-שלטון, מאיטליה העתיקה יצאה לעולם דת שהמאמינים בה היום הם רוב בעולם המודרני.
לא סתם כל הכובשים לדורותיהם ניסו לכבוש את איטליה. בכל זאת יש בה משהו...
סיציליה היא איטליה האמיתית. כמו שאמר פעם משורר דגול: מי שלא ראה את סיציליה, לא היה באיטליה בכלל. מכאן הגיע האוכל האיטלקי העממי, המקורי, עם הפירות והירקות שאותם קונים טריים ומבשלים באותו רגע. היא מקור הפסטה האיטלקית.
סיציליה היא אי שכל פרט בו נראה כמו ציור. היא פשוטה יותר מאחותה שמצפון למיצרי מסינה, הסייסטה שלה ארוכה יותר. הדת והמשפחה חזקים יותר. בשבילי סיציליה היא אי מהסרטים. כשאני מדריכה בה אני מטיילת במחוזות "הסנדק", "סינימה פרדיסו" , "האדמה הקשה" , "הברדלס".
![]() |
![]() |
![]() |
ספרד היא מדינה מעניינת ומגוונת. היא שילוב מרתק בין מזרח ומערב. לא לגמרי אירופה אבל גם לא אפריקה, למרות שהיא מושפעת משתי היבשות. אני אוהבת את סגנונות הבנייה שמשתנים מאזור לאזור: החל מהסגנון המורי המקושט בדרום, שנראה כמו ארמונות מתחרה, שרידים שלטון המוסלמים באל-אנדלוס ועד סגנון המודרניסטה המוחצן בברצלונה בצפון, עיר תוססת ללא הפסקה. שאני בכל פעם מגלה בה דברים חדשים.
מספרד יצאו טובי האדריכלים והאמנים המודרניים: פיקסו, גאודי, סלואדור דאלי. יוצרים גאונים שחלק מחייהם חיו בתקופתנו והיינו עדים ליצירה שלהם, לביוגרפיה שלהם, ולא מספרי ההסטוריה.
ספרד מאוד נעימה ונוח לטייל בה. הספרדים מסבירי פנים ושמחים לעזור ומאוד קל להתמצא בעריה. לא לחינם היא נבחרה להיות העיר הידידותית ביותר בעולם לתיירים לשנת 2017.
הנופים יוצאים מן הכלל. אפשר לנסוע שעות ולא לרצות להגיע לשום מקום. רק להסתכל בנוף. יש בה יערות עד ירוקים כמו מספרי האגדות, יש בה הרים עם כבישים מפותלים, השלכת ברומניה היא אחת היפות שיש.
האוכל הרומני נהדר, המיטיטי -הקבאב החריף , הממליגה, הפפנש, הצ'ורבה, העוגות . הכל כל כך טעים. מזכיר את בית אמא ואבא. וכל כך זול(!) אני אוהבת את האנשים הפשוטים ומסבירי הפנים, את האשה הזקנה עם השיניים השבורות שמוכרת פרחי לילך מהגינה בחיוך מבויש, את פשטות החיים בכפרים, שבחלקם עדיין שואבים מים מהבאר שנמצאת ליד כל בית, בתים שיש בהם אינטרנט אבל אין בהם מים זורמים. אני מרותקת להסטוריה של המדינה הזו, שהיא לא מהעתיקות באירופה אבל עברה כל כך הרבה ושאוכלוסיה שלה צריכה להסתגל למעבר מחיים פרימיטיביים ישנים לחיים מודרנים כחלק מדרישות האיחוד האירופי.
למה אני אוהבת להדריך בקובה
קובה היא מדינה מרתקת ומגוונת , שקפאה על שמריה ונותנת לנו הצצה למדינה קומוניסטית משנות ה-50 שמנסה כעת להתקרב למערב. הכל מעניין ושונה בקובה. החוויה הקובנית פותחת לי את כל הצ'קרות: הנופים הבראשיתיים הקסומים והפשוטים גורמים לי לרצות לנסוע כל הזמן ולא להגיע לשום מקום, המוזיקה הקובנית העליזה של הנגנים המקומיים בכל פינת רחוב , מסעדה ומה לא , בהוואנה או בטרינידד וגם בדרכים בכל מיני מקומות נידחים, גורמת לי להפסיק לחשוב על כמה שאני לא יודעת לרקוד ולפרוץ קדימה בסלסה פרועה. המפגש הבלתי אמצעי שלנו עם האוכלוסיה הידידותית הכה מגוונת , תולדה של ערבוב בין אירופאים ספרדים לבין ילידים מקומיים לבין עבדים אפריקאיים שהובאו בזמנו לעבוד במטעי הסוכר גורמת לראש להסתחרר ולעבוד שעות נוספות.
תוסיפו לזה את חוות הטבק והסיגר הקובני שאנו לומדים איך לגלגל , את המכוניות האמריקאיות הגדולות משנות ה-50 בשלל צבעי פסטל המסתובבות ברחבי העיר יחד עם קומבינות של "כלי רכב" פרי הדמיון של הקובנים שעדיין נתונים באמברגן אמריקאי, את הפירות הטרופיים המשגעים, הקונטסרט בין אוירת החופש בטיול במקום שלמקומיים אין כל כך חופש, ואת החוויות הנפלאות בטיול כמו שיייט בקטמראן עם מוזיקה ואלכוהול חופשי על הים, שייט בקאנו , נהיגה עצמית בג'יפים ותבינו למה אני כל כך אוהבת להדריך בקובה.
למה אני אוהבת להדריך בקוסטה ריקה
קוסטה ריקה היא גן עדן עלי אדמות, כפי שאני מדמיינת אותו . מי שאוהב טיולי טבע, כמוני, לא ירצה לעזוב את קוסטה ריקה. 200 גוונים של ירוק של צמחייה אדירה ,מגוונת מעין כמוה, שבתוכה מוסוות חיות כמו קופים, עצלנים, צפורים ממינים שונים ומשונים, טוקאנים, תוכים, נמלים חותכות, איילות, פרפרים קסומים, שמנסים להסוות עצמם בתוך יערות הגשם האדירים.
קוסטה ריקה משופעת ביערות גשם, יערות עננים, חופים מדהימים, הרי געש שנולדו בתוך "טבעת האש" , בעלי חיים מיוחדים ומרתקים שאין בשום מקום אחר בעולם כמו "העצלן" החיה הלאומית של קוסטה ריקה, שהוא החיה הכי איטית בטבע. מבט למעלה על ענפי העצים הגבוהים יגלה לנו אותו ישן בצמרת העץ כשהוא מלופף על ענף באצבעותיו.
משפחות של קופי הקפוצ'ין שנראים כמו קפוצ'ינו יקפצו מולנו על חוטי חשמל בעודנו נוסעים באוטובוס, ביציאה מהביתנים שנראים כמו מאגדות האחים גרים בלודג' של טורטוגאורו , אי הצבים, בלב יערות הגשם, נתקלנו בארמדילו (חיה כזאת ממרכז אמריקה) , בצבוע, קיני מרמיטים, שמענו לפנות בוקר את השאגות האדירות של קופי ה"שאגן" וסיורי הלילה עם פנס או השייט בקנו בבוקר בנהר עם תנינים יצרו אצלי תחושה שאני חיה בסרט של "נשיונל גאוגרפיק" .
חווית ה"קנופי" אומגה שמורכבת מכמה תחנות בתוך יערות הגשם ביחד עם טיול על הגשרים התלויים ביער העננים מונטוורדה היא חוויה מלאת אדרנלין .
קוסטה ריקה היא שילוב מרתק של מדינה לטינית ומערבית. היא נמצאת אמנם במרכז אמריקה אך היא גם מדינה מודרנית, עם שכונות מערביות יוקרתיות, מרינות ויאכטות מעוררות קנאה, אוכל טוב , אמנות מקומית יפיפיה וצבעונית ומותגים מעוררי קנאה.
למה אני אוהבת להדריך בפנמ
פנמה היא עיר מערבית עם גורדי שחקים מודרנים מצד אחד, ובתים בסגנון קולוניאלי טיפוסים מצד שני והכל מעורבב ביחד.
בהדרכה בתעלת פנמה אני נהנית לראות את המטיילים מתלהבים מההיבטים הטכניים והתפעוליים של הפרויקט הגרנדיוזי הזה , שיושם בתחילת המאה ה-20 ביוזמת האמריקאים ויצר קיצור דרך אדיר מצפון אמריקה לאירופה.
החוויה כולה לצפות באניות שנכנסות לתעלה ויוצאות ממנה, עם התאים העולים ויורדים אשר מאפשרים לאניות להתגבר על הפרשי הגובה של פני הים באזור, ביחד עם הקריאות במערכות הכריזה, כניסה ויציאה של אניות לתעלה, תיירים מכל העולם שנאספים על הרמפה לחזות בפלא ההנדסי הזה יוצרים חוויה בלתי נשכחת ומלאת אדרנלין.
בעיקר נהנית להדריך בשבט האברה אחד השבטים הילידיים שנותרו בפנמה ואשר מגיעים אליו בשייט בקאנו . את פנינו מקבלים אנשי ובעיקר נשות השבט בסבר פנים מרהיב, עם תופים ושירה אנדיאנית, מגשי פירות טרופיים צבעוניים , ארוחת צהריים שמוגשת לנו על עלי בננה , ריקודים מקומיים והסברים על השבט מפי בנות השבט ששולטות שם ביד רמה. אוירה של מדורת השבט.
כמות ההמלצות הן אינן מדד לטיבו של מדריך אלא איכותן. שימו לב שכל מדריך בין אם הוא מדריך בתחילת דרכו או בין אם מדריך של 20 שנה, הוא מדריך איכותי, בהתאם למטענו האישי וכמובן לזיהוי שלו עם עקרונות פגסוס עליהם אנו שוקדים, מלווים ומכווינים כל מדריך המוציא טיול בפגסוס.
המלצות מטיילים מהעבר הן כלי חשוב למטייל, אך היותר חשוב הוא יכולתה של פגסוס להכווין את מדריכיה בין אם מנוסים יותר או בין אם מלאי אנרגיות יותר וכו'...
בפגסוס כל מדריך היוצא לטיול בהתיחסותו הוא כאילו ומדריך את טיולו הראשון!